תוכן

יד) אמנם יש כוונה אחרת בכוונת ליל פסח, ובהקדמה שהקדמנו לעיל רמזנו אותה, וסוד הדבר: כי בארנו, כי כל גלות מצרים, כל סבתו היתה סוד דעת דזעיר אנפין, שבו פגמו ישראל כנ"ל, כי זהו טעם גלות מצרים רד"ו שנה. והענין: כי בגלות מצרים, נסתלקו החו"ג, שהם סוד מוח ג' דז"א, הנקרא דעת, והוא, כי יש לו ב' בחי', אחד הוא במקומו בסוד הדעת למעלה, והב' הוא בסוד התפשטות למטה כנודע, אך מתפשטין החסדים מחסד עד הוד, ואח"כ כולם נכנסין ביסוד, הנקרא כל כנודע, ואח"כ במלכות. אמנם ה' גבורות גם כן מתפשטין עד"ז בגופא דנוקבא דז"א.