תוכן

ב) והנה נתבאר היטב סוד ד' אחורים דאו״א וישסו״ת וההבחן שביניהם, אשר שיעור העביות שבמסך הוא המכונה כאן בדברי הרב בשם אחורים, להיות כל בחי' פב״פ דהיינו הג״ר תלוי בשיעור העביות הזו. וההפרש שבין או״א עי' לישסו״ת הוא, שבאו״א יש באחורים שלהם עביות דבחי״ד מכח התלבשות נה״י דכתר, אמנם בישסו"ת יש רק אחורים הזכים דהיינו מבחי״ב כמבואר.
ועדיין צריכים להבין ענין ד' אחורים, דבהכרח יש ב' בחי' נבדלות באחורים דאו״א לבד וכן ב׳ בחי׳ באחורים דישסו״ת לבד, דע״כ אומר הרב כאן שהם י״א בחי' בסוד י״א סיממני הקטורת. ולכאורה נמצאים דברי הרב בסתירה אל מה דכייל לן בכ״מ אשר באו״א פב״פ נמצא רק כותל אחד לשניהם, וזו״נ בב' כותלים כנודע. וכאן אומר שבאו״א ב' בחינות אחוריים, וכן לקמן בע״ח בשער המלכים פ״ח וז״ל: שאור הכתר היה נכנס בין ב' אחוריים דאו״א עכ״ל, הרי להדיא שיש להם ב' כתלים נבדלים זה מזה.
והענין שיש הפרש בין או״א דנקודים לאו״א דתיקון, כי בעולם הנקודים מסבת המ"ן שעלה לנקבי עינים ונתקן מהם אבא בדו״נ, נתקנו אז בב' אחורים מיוחדים, והיה משום זה כותל מיוחד לאבא וכותל מיוחד לאמא. ולפיכך מונה כאן הרב ד' אחורים: ב' באו״א וב' בישסו״ת, משא״כ אח״כ בעולם התיקון נעשה תיקון אחד ברדל״א, שמתיקון זה נמשך תיקון חדש באו״א שנתקנו בכותל אחד לשניהם. כמ״ש במקומו בע״ה.
וענין ב' אחורים אלו, כבר נתבאר בסוף ענף הקודם שמסבת עליית המ"ן נעשה ב' צדדים בכל פרצוף, אשר בנה״י דפנים יש חג״ת באחורים ובחג״ת דפנים יש חב״ד באחורים, עש״ה. ותדע שז״ס אחור דאבא, שלהיותו בחי' אח״פ שיצא מראש הא', א״כ נעשה לבחי' חג״ת ותוך, שהאו״ח נמשך לו ממלכות דראש העליון, וא״כ אותו בחי' חב״ד הנמצאים לו מטרם עליית המ"ן נמצאים עתה בלי אור, וז״ס אחור דאבא, כלומר הרשימו דחסרון ג״ר שמשורשו הא' ע״ש והבן היטב.
אמנם אחור דאימא, אינו אלא סוד הבחי״ד שעלתה לאבא בסוד מ״נ כנ״ל, אשר אותה תיקן לנוק׳ שלו, כמ״ש היטב הדק בענפים הקודמים עש״ה. והנך מוצא אשר סוד בחי' הד' הוא בחי' אחור דאמא.
ועד״ז תבין להבדיל בכלהו אחורים, בין אחורי דכר לאחורי נוק׳, כי ה' בחי' יש במסך מסבת ההזדככות דבחי״ד כמ״ש בפתיחה ובענף ג׳ וד׳ עש״ה. וכל אותן ה' הבחי' נבחנות לאחורי נוק' כל נוק' לפי בחינתה, כמ״ש לפנינו כל אחת במקומה. וכל בחינת האחור שבדכורין, נמשך מבחי' הרשימו דחסרון חב״ד שבהם, כל אחד לפי בחי' החב״ד שהי' נמצא בו בשורשו הראשון, כמ״ש במקומו בע״ה. אמנם תדע, שכל פרצוף הן דכר והן נוק׳ אתתקנו מב' בחי' האחורים יחד מדו״נ. וז״ס ב' חלקי היסוד דדכר שנק' יסוד ועטרה, אשר היסוד ה״ס אחור דדכר והעטרה אחור דנוק', ועד״ז נתקנו שניהם ביסוד הנוק' בסוד פנימיות וחיצוניות, כמ״ש כ״ז במקומו בע״ה באבי״ע דעולם התיקון כי שם באו תיקונים אלו. והנה נתבאר בדיוק ההבחן מאחור דדכר לאחור דנוק', שחסרון דדכר הוא הרשימו דכלים דג״ר שהיה לו בשורשו הא', ואחור דנוק' הוא מה' בחי' שבמסך, וזכור זה לכל המקומות.