תוכן

ג) וכמו שמבחינים בבנין כל פרצוף שיש הויה פנימאה בפרצוף הפנימי, אשר מכל אות ואות דהויה פנימאה יוצאת הויה שלימה לחוץ, כמו שנתבאר באורך לעיל בפמ״ס בענף ט׳, אשר מאות יוד דהויה פנימאה יוצאת לחוץ הויה שלימה שבחשבון ע״ב, ומאות ה׳ ראשונה דהויה פנימאה יוצאת הויה בחשבון ס״ג וכו׳, עד״ז גם באותם הכלים דפנים של הפרצוף, כלומר באותם חידושי כלים שנתחדשו רק בכח עליית המ״ן, גם בהם נבחנת הויה פנימאה בפרצוף הפנימי דכלים ההם, אשר מכל אות דהויה הפנימית יוצאת הויה לחוץ. שמיוד יוצאת לחוץ הויה דע״ב ומה״ר הויה דס״ג ומו״ה הויה דמ״ה וב״ן. באופן שיש ב׳ בחי׳ לבושי עסמ״ב על הפרצוף, דיש עסמ״ב מלבישים עליו מצד עיקר בנין הפרצוף, שהמה נק': עצמות גידין בשר ועור, ויש בחי׳ לבושי עסמ״ב מצד חידושי הכלים, שהתחלתם בעיקר הוא משורש הב׳, וכמו שאנו מבחינים בעסמ״ב שבעיקר בנין הפרצוף אשר מתחלקים לי״ב פרצופין מכח התחלקות כל ראש לב׳ בחי׳, כי אח״פ יוצאים לבר מרישא ונעשו לבינוני ואמצעי בין מאציל לנאצל, עד״ז ממש גם בעסמ״ב שמקורם בשורש הב׳ דהיינו סוד השערות כנ״ל, גם המה מתחלקים על י״ב הפרצופין, כי אותו הטעם האמור בעסמ״ב הראשונים נוהג גם בהם, כי גם המה בהכרח כלולים מב׳ השורשים, כי כל הכחות שבעליון בהכרח שימצאו בתחתון, כדברי הרב לעיל בענף ט׳ עש״ה.
ובזה תבין אשר אח״פ דראש הפנימי היוצאים לחוץ ה״ס שערות רישא. וכבר ידעת שאח״פ דראש הפנימי המה מתלבשים בראש דע״ב, כי אינם יכולים להתעלות למעלה ממקורם שה״ס הפה דראש הפנימי, שזה נוהג בכל הפרצופים, ואין צריך לומר בראש הא׳ שאין שם בחי׳ כלים כלל ועיקר. וכדברי הרב כאן, אשר א״א ואבא דאצילות הם כנגד ע״ב דא״ק ע״ש. והיינו מטעם הנ״ל, אשר אח״פ דראש הפנימי המה יורדים ומתלבשים במוחין דראש הע״ב.
והנה אח״פ אלו, המה כלולים מב׳ בחי׳ או״ח: בחי׳ א׳ הוא האו״ח היורד ממלכות דראש הא׳ מבחי׳ נקבי עינים, שהם אח״פ המתלבשים בראש הע״ב כנ״ל, ויש בחי׳ או״ח שממטה למעלה, והוא כלול בפה דראש הפנימי מצד שורש הא'. ותדע שזה האו״ח הנמשך ממלכות דנקבי עינים, הוא נמשך ומתלבש בראש הע״ב מגלגלתא ולמטה, שה״ס א״א כנ״ל, אמנם זה האו״ח הכולל באח״פ אלו שמבחי׳ ממטה למעלה ה״ס השערות רישא, אשר מקורם אחוז במוחין. כלומר בבחי׳ הפה דאח״פ שירדו לע״ב, ומשם עולות בסוד או״ח ממטה למעלה ובוקעות בנקבי הגולגלתא ויוצאים ומלבישים עליה מלמעלה בחוץ.
וזה אמרו כי שערות ראשו כנגד ענפי ע״ב, דהיינו כדאמרן, שמקור השערות הם בסוד המוחין, ושורשם הם מבחי׳ או״ח שמפה ולמעלה הכלול באח״פ, ע״כ מוציאים אח״פ במוחין את השערות האלו מבפנים לחוץ ממטה למעלה כמבואר.
והנה כמו שנתבאר באח״פ דראש הפנימי שיורדים ומתלבשים בראש דע״ב, כן גם אח״פ דראש ע״ב, יורדים ומתלבשים בראש ס״ג. וכבר ידעת שראש דס״ג מתחיל מאזן דראש ע״ב כנ״ל, עש״ה. והנה גם הם כלולים מב׳ בחי׳ או״ח כנ״ל, והאו״ח היורד ממלכות דנקבי עינים ולמטה עד הפה, הם מתלבשים בראש הס״ג עצמו בסוד המוחין, אמנם האו״ח שמבחי׳ ממטה למעלה הכלול באח״פ אלו, הם בוקעות הכלים והפנים דראש הס״ג ויוצאות מפנים לחוץ שה״ס שערות דיקנא, וכמו שנתבאר לעיל גבי שערות רישא עש״ה, כי המה שוים זה לזה וכמו שיתבאר עוד.
והנה נתבאר סוד השערות, שמקורם נובע מסוד התלבשות אח״פ דעליון בתחתון כמו המוחין, אלא שהמוחין כוללים כללות האור שיש באח״פ דעליון, והשערות הם רק זה החלק שממטה למעלה המעורב באח״פ דעליון אלו, אשר ע״כ אינם יכולים להתלבש בכלים פנימים דגוף, משום דכל בחי׳ או״ח שממטה למעלה אין להם כלים, שאין הכלי מתגלה זולת בבחי׳ או״ח שממעלה למטה, שזהו נק׳ גוף וכלים פנימים, כמו שהארכנו בענפים הקודמים.
ובזה תבין ג״כ שורש ד׳ המקומות של השערות: א׳ שערות רישא, ב׳ שערות דיקנא, ג׳ שמתחת החזה, ד׳ זקן התחתון. והוא על דרך שנתבאר לעיל דף שפ״ט בפמ״ס ד״ה ונתבאר, בסוד שיפולי דעליון למקום התחתון עש״ה. וכבר ידעת שאין לך פרצוף שלא יהי׳ בו ד׳ מדרגות: ע״ב ס״ג מ״ה ב״ן. כי הראש הפנימי אינו נחשב לבנין הפרצוף משום שאין בו כלים כלל ועיקר, וע״כ מתחיל כל פרצוף ממלכות דראש הפנימי ולמטה, והמלכות הזאת היא הנקראת גולגלתא שבה מתחיל כל פרצוף. וראש הפרצוף ה״ס ע״ב עד האזנים, ותוך ה״ס ס״ג מאזנים עד הטבור, ומטבור עד סיום רגלין ה״ס מ״ה וב״ן. גם נתבאר שמכח תיקון המ"ן נחלק הראש דס״ג לב׳ בחי׳ בסוד הפרסא, כנ״ל בארוכה.
ובזה נבין ה׳ מקומות של השערות הנ״ל, כי מסוד שיפולי אח״פ דראש הפנימי במוחין בסוד הע״ב כנ״ל, יוצאים שערות רישא ומלבישים על הגלגלתא בחוץ. ומסוד שיפולי אח״פ דע"ב לראש דס"ג, יוצאים שערות דיקנא. ומסוד שיפולי בחי' א' דראש הס״ג הנק' או״א עי' לבחי' ב' דראש הס״ג הנקרא ישסו״ת, יוצאים השערות שמתחת החזה ומתחת אצילי ידים. ומסוד שיפולי אח״פ דס״ג למ"ה וב"ן, יוצאים השערות דזקן התחתון. והנה נתבאר המקורות של השערות בשורשם ובע״ה נאריך בביאורם עד לפרטיותם בענפים הבאים, שאכמ״ל.