תוכן

א) א״ק כולל: ע״ב ס״ג מ״ה וב"ן בעצמותו וכו׳. הנה דברי הרב שבענף זה מתחילה ועד סוף המה רק כללים בחכמה ולפיכך מדבר בקיצור נמרץ וצריכים ע״כ לבקיאות יתירה להבין דבריו שבכאן. והנה רובם כבר ביארנו אותם בענפים הקודמים ואין אנו צריכים כאן רק להזכיר הדברים, מלבד מעניני שערות רישא ודיקנא אשר עוד לא ביארנו מהם כלום והמה יתבארו בע״ה בענף שלפנינו אמנם רק בשורשם, והפרטים יתבארו בע״ה במקומם בסוד י״ג תיקוני דיקנא.
ומתחילה נזכיר ענין התחלקות עסמ״ב שבא״ק ע״פ ב׳ שורשיו, דהיינו משורש ה״פ א״ק שמטרם צמצום נה״י דא״ק ומשורש הב׳ דהיינו סוד התחלקות עסמ״ב על י״ב פרצופין שנתחדש מכח צמצום נה״י ועליית המ״ן. וכבר הודעתיך אשר גם אחר עליות המ״ן מתחבר השורש הקדום בכל הפעולות, באופן שב׳ השורשים שולטים בכל פרצוף, אשר פארות רבות ויקרות מסתעפות מחיבור זה כמ״ש לפנינו במקומם, וע״כ צריך שתזכור אותם היטב בכל המשך החכמה. ותדע שז״ס ב׳ דבראשית שהתיקונים מאריך בביאורם, ועליהם סובבת קושית חז״ל והלא במאמר אחד יכול להבראות ולמה נבראו בעשרה מאמרות כמו שנתבאר לך בענף י״א וי״ב בפמ״ס אשר מאמר אחד ה״ס שורש הא' שמטרם צמצום נה״י, ועשרה מאמרות ה״ס שורש הב׳ שמצמצום נה״י ועליית המ"ן ע״ש.
וכבר נתבאר היטב ענין התחלקות י״ב הפרצופין מכח צמצום נה״י ועליית המ״ן לנקבי עינים, דע״כ נפרשו ויצאו אח״פ דכל ראש מגעסמ״ב לבר מראש ונעשו בכל אחד מהם בחי' אמצעי בין מאציל לנאצל. והוא בהיות הנאצל בחי׳ התפשטות פה דראש המאציל בכל פרצוף מה״פ געסמ״ב מצד שורש הא׳, נמצא עתה מצד שורש הב' שגרם לכל אח״פ שיצאו לבר מרישא ונעשו לבחי׳ גופא ותוך. לפיכך נבחנים אח״פ אלו לבחי׳ בינוני, בין המאציל שנתעלה עתה למעלה מעינים דראש ובין הנאצל אשר גם עתה לא יוכל להמשך אחר המלכות שעלתה לנקבי עינים ונשאר מצבו מתחת הפה. וא״כ מחויב עתה הנאצל לקבל כל שפעו מפרצוף אח״פ הנמצא בינו ובין המאציל והבן היטב. וכבר הארכנו הרבה בענפים הקודמים ומשם תבין בהרחבה.
ונתבאר שם אשר אח״פ דראש מפרצוף הפנימי הנקרא פרצוף הכתר נעשה לבינוני מפרצוף הפנימי לפרצוף ע״ב והוא הנקרא אריך אנפין, ואח״פ דראש ע״ב נעשה לבינוני מע״ב לס"ג והם נק' לפעמים או״א הפנימים ולפעמים בשם מזלא, כמ״ש במקומו. ואח״פ דראש ס"ג נעשה לבינוני בין ס"ג ובין מ״ה וב"ן, והמה נקראים ישסו״ת עש"ה. אשר ע״כ יצאו ד׳ פרצופין בכתר: עיקר הכתר ה״ס עתיק ונוק', שהם למעלה מעינים דראש הפנימי, כנ״ל. ומחציתו התחתון כלומר אח״פ דראש הפנימי שה״ס הבינוני הוא נקרא א״א ונוק'. ועד״ז יצאו ד' פרצופין בע״ב ס״ג, שמחציתם העליון נקרא או״א עילאין ומחציתם התחתון נק' ישסו״ת, דהיינו הבינונים כנ״ל. ועד״ז יצאו ד' פרצופין במ״ה וב"ן, שמחציתם העליון נקראים זעיר ונוק' הגדולים או ישראל ורחל, ומחציתם התחתון נקראים זו"ן הקטנים או יעקב ולאה.