תוכן

ב) וכבר ידעת שע״ס דנקודים ה״ס פרצוף החיצון דנה״י, ואשר גם לו בחי' שבולת המתפשט להם מעצמות חג״ת כמו הפרצוף הפנימי, אלא שהם לא יכלו להתעלות למעלה מטבור ולהלביש אח״פ דחג״ת אלא שנשארו במקומם למטה מטבור, אמנם מלכות דעליון מתפשטת אליהם בבנינם כמו השבולת שבראש כנ״ל עש״ה. ולפיכך אחר שפרצוף הפנימי שהוא סוד ושורש הזכר נתמלא מהמוחין בעת שובו לדרגתו למטה מטבור בסוד יסוד ועטרה, אז נמצא שמשפיע מוחותיו החדשים לבחי' השבולת דנקודים דהיינו הג״ר. וע״ד שנתבאר לעיל בשבולת כן כאן יצא ממוחין דיסוד ועטרה דא"ק אל הג״ר דנקודים ב' זווגים: א' בסוד זווג הפנימי דהיינו הכתר. ב' בסוד זווג החיצון דהיינו חו״ב דנקודים.
והנה נתבאר לך שורשי ההבדל מבין דכר לנוקבא, אשר הן הנוקבא והן הדכר בהכרח הוא שיהיו מתוקנים מבחי׳ ע״ב של העליון, דהיינו מסוד המלכות שבנקבי עינים דעליון שסודה ו״ד דמילוי יוד. ותיקון זה נמשך להם מכח עליית מ"ן גופיה, כי המלכות שבפה דראש העליון שהיא שורשם הרי שנכללה בכח העליה מבחי׳ נוקבא דע״ב כנ״ל, שה״ס ו״ד דמילוי יוד, וה״ס שיפולי דבנין מדרגא דעליון שנמשך ונקבע בבנין דרגא התחתונה הן בדכר והן בנוקבא. כי כבר ידעת שהדכר והנוקבא יוצאים כאחד, זה בסוד פנימי וזה בסוד חיצון ובכאו״א יש פו״ח כנ״ל. ולפיכך גם פרצוף הפנימי שהוא הזכר, אע״פ שנמשך ועלה אחר המקור שלו והלביש לאח״פ דראש העליון ממש, מ״מ יש לו ג״כ בחי׳ פרצוף חיצון שנשאר במקומו, וממילא השיג גם הוא בחי׳ שיפולי מעים דמדרגה העליונה שנק׳ גם אצלו יסוד ועטרה, אשר בנוקבא ה״ס בחי׳ ו״ד דמילוי יוד דהויה ובזכר ה״ס היוד עצמו וכמ״ש במקומו בע״ה. ומובן ג״כ היטב שהנוקבא לית לה מגרמה ולא מידי, כי בחי' יסוד ועטרה שבה אע״ג שהמה מבחי׳ ע״ב דעליון אמנם בלי אור כנ״ל, אלא הזכר שה״ס פרצוף הפנימי הוא עולה למעלה מטבור ומלביש לאח״פ דעליון, אשר מכח זווג חיצוני יורד וכל מוחין דעליון עמו ומתלבשים ביסוד ועטרה דידיה, ואח״כ משפיע אותם לג״ר דנקודים, כאמור. ובזה תבין ג"כ מ״ש בזוהר אשר אבא יסד ברתא, כמ"ש דסוד התלבשות המלכות דעליון נמשך מנקבי עינים שה״ס ע״ב, והבן.
ונתבאר היטב בפמ״ס ענף י״ז אות ב׳ עש״ה ענין התהפכות חיצוניות דעליון לפנימיות אצל התחתון, ע״ש טעמו וממשו. ובזה תבין דברי הרב בענף י״ז וז״ל: שהנקודות נחלקים לג׳ חלקים: העליונים על האותיות כמו החולם ובאמצע כמו השורק ותחתונים כמו שאר הנקודות וכו׳ עש״ה. פירוש, שכל ענין הנקודות מרמזות על תיקונים אלו דמ"ן, ונתבאר שכל שורשם ה״ס אח״פ דעליון, הן מסוד תיקון האצילות בזמן העליה שאז מלכות דעליון נשפלה וירדה למדרגת התחתון בסוד שבולת הזקן וכו׳ כנ״ל שה״ס קמץ, משום שעדיין נמצאים התחתונים בסתימו וקמיצו. והן מסוד זווג החיצוני ובקיעת הפרסא בסוד הפתח, אשר פרצוף הפנימי דכל מדרגה יורד במוחין דע״ב ומשפיע בפרצוף החיצון דכל מדרגה.
והנה נקודת החולם ה״ס פנימיות דהמלכות דעליון המתלבשת בתחתון, בסוד נקודה שמתחת הו בדמות הקמץ כזה (קמץ) שה״ס הפרסא והטבור מזמן העליות לתיקון אצילות. ותדע שהפרסא ה״ס הקו המושכב מלמעלה כעין פתח, עד הנקודה שה״ס הטבור, שבאופן זה נמצאת מבדלת ממש בין מים עליונים למים תחתונים, כמ״ש לעיל אשר כל פרצוף נה״י דלמטה מהנקודה שה״ס הטבור נתרוקן מהאור וכל הכלים דשם המה אחור ולא פנים, ואין שם מבחי' פנים אלא בחי׳ התפשטות הנקודה דטבור, בסוד שבולת שכולל ג״ר העתידים. ותדע ע"כ שנקודה זו דטבור נבחנת לבחי׳ חולם שעל האותיות, דהיינו ע"ס דנקודים שנק׳ אותיות וכלים ריקים מאור, כי אין בהם אפילו כלים מתוקנים זולת בחי׳ שבולת וסוד החולם, שהוא ממש זה החלק מגופא דחג״ת הנמשך ומתפשט להם בסוד שיפולי מעיים כמפורש לעיל עש״ה.