תוכן

ג) וזה אמרו אשר אבא עובר ונוקב ונכנם מבפנים ושם נדבק באמא. דהיינו כדברי הזוהר, אשר אבא התקין את עצמו בדו״נ, שה״ס התעלות הזווג לנקבי עינים, שבזה עלה ראש דס״ג ונתקן לבחי׳ ע״ב כמ״ש בענף הקודם אשר ע״כ או״א אלו שנתקנו בע״ב ה״ס הויה אהי׳. גם אבא הוא סוד יוד דהויה ואימא ה״ס ו״ד דמילוי היוד, כמ״ש בפמ״ס ענף ט״ז אות א׳ עש״ה. וסוד עליה זו דראש הס״ג לבחי׳ ע״ב כבר הארכנו בו בפמ״ס ענף ט״ז אות י׳, אשר ג״ר דכל מדרגה תחתונה נשתוית לבחי' אח״פ דמדרגה העליונה, כי בכח תיקון אבא לדו״נ בעינים נמצאים אח״פ שירדו אל בחי׳ חג״ת שה״ס רישא דגופא שמחזה ולמעלה, וע״כ גם ראש הגוף יכול לעלות לשם לכלים דאח״פ דראש, להיותם שניהם בחי׳ חג״ת וגופא, אלא בחי׳ ראש דגופא. והנך מוצא בחי' הגוף שמחוץ לראש נכנס לפנים לבחי' ראש, והמה נעשו שם לחיצוניות, ואח״פ דראש לפנימיות והבן זה היטב.
גם נתבאר שם, שבעלות התחתון למקום העליון להעשות חיצוניות, לא כל התחתון עולה רק בחי׳ הראש של התחתון, גם לא כל הראש אלא הפנימית שבראש, דהיינו מבחי׳ עינים ולמעלה אבל אח״פ דראש התחתון נשארים במקומם. ונודע שמעינים ולמעלה דכל ראש נבחן לע"ב ואו"א עילאין,ונק' ביחד אבא, כי כל ע"ב הוא בחי' אבא כנודע. ובזה תבין דברי הרב שאבא עובר ונוקב ונכנס בפנים, דהיינו בחי׳ ג״ר דגופא שהוא בחי׳ ע״ב דגופא, הוא היוצא מן הגוף שהוא מחוץ לראש ונכנס באח״פ דראש ונעשה שם לחיצוניות. וזה אמרו, שנכנס בפנים ושם נדבק באמא, כלומר שבחי' ע"ב דגופא נדבק בס״ג דראש שנעשה שם לחיצוניות, ועד״ז בכל המדרגות. כי גם הפנימית דאח״פ שבראש שה״ס ע״ב של אח״פ אלו, עולים לעינים דראש ונעשו שם לחיצוניות וכן למעלה, אשר כ״ז ה״ס אבא התתקן עצמו כעין דו״נ, שנעשה תיכף בעת צמצום נה״י, שהרב מכנה את ע״ב דתחתון זה בשם פנימיות דתחתון שעלה לחיצוניות העליון עש״ה. והנה נתבאר שזה התיקון דדו״נ באבא עצמו, נעשה מכח עליה דפנימית התחתון למקום העליון, והיינו שנעשה שם למ״נ, שזה נקרא חיצוניות דעליון או נה״י, כמ״ש לעיל אשר העליון ה״ס הפנימית שנק' חג״ת וחיצונית שעלה ה״ס נה״י, ע״ש.
וזה אמרו אשר או״פ דאמא מרוב חשקו להדבק בשל אבא, מכה ויוצא בחוזק בזה, אשר ועובר דרך הגוף החומרי ומאיר בחוץ, ושם נדבק באבא עכ״ל. וז״ס זווג החיצוני בסוד בקיעת הפרסא שנקרא תיקון הבריאה.
וכבר ידעת שמכה ה״ס הזווג דאו״י עם האו״ח אשר האור ישר מכה על המסך שבכלי מלכות כמ״ש הרב לעיל בענף ד׳ ע״ש. והנך רואה, אשר באבא אינו אומר שהוא מכה אלא עובר ונוקב, והוא משום שענין העליות מתחתון לעליון אין זה מגיע רק לתיקון אצילות גופיה בסוד י״ג כנ"ל, שה״ס אבא תיקן את עצמו כעין דו״נ עם הפנימיות של התחתון כאמור ולכן אומר רק עובר ונוקב ונכנס לפנים, שעיקר תיקון זה ה״ס הנוקבא דע״ב, גם מה שג״ר דגופא נכנסו לראש בפנים כנ״ל.
אמנם באמא אומר מכה ויוצא בחוזק כלומר, שנמשך לשם עה״ס דאו״י המכים על המסך שבכלי מלכות, שנק' פה של ראש כנ״ל בענפים הקודמים וכדברי הרב בענף ד׳ ע״ש. ואומר ויוצא בחוזק הוא להורות אשר גם בחי' הראש עצמו נמשך עם אלו המוחין היוצאים מפה דראש אל הגוף, כמ״ש לעיל אשר סוד זווג החיצוני שבפה שמחזירין פנימיות התחתון למקומו נמצא כלול בו גם בחי' ראש דעליון ממש. כלומר, אשר אפילו בהיותו בתחתון עדיין יש לו אותה הבחי' כמו באותה עת שהיה מלביש לחיצוניות דעליון. וזה שמדייק הרב ויוצא בחוזק ועובר דרך הגוף החומרי, דהיינו הפרסא. שמשם ולמטה כבר הוא גמר כלים בסוד גוף, ומ״מ הוא נעשה שמה לבחי׳ ראש והיינו בכח מעלת הראש הכלול בו מעת היותו לחיצון, ובאופן זה נמצא שאור הנמשך מזווג חיצוני שבראש דהיינו מאח״פ שהוא בחי׳ אמא חזר ונעשה עתה לבחי׳ אבא וע״ב, כלומר לזווג שמעינים ולמעלה והרויח התחתון בחי׳ ראש ממש מחזה ולמעלה עד הפה, שז״ס תיקון הבריאה שאומר הרב שנעשה ע"י הפרסא.