תוכן

א) ונבאר עתה עולם הנקודים והם בחי׳ אורות היוצאים דרך נקבי עינים דא״ק וכו'. הנה הפרק הזה כולו מוקשה, כי כבר נתבאר שכל ענין ע״ס דנקודים הם בחי' התפ״ב של גופא דס״ג כמ״ש לעיל בפמ״ס ענף ט׳ ע״ש. וא״כ מה ענינו לצאת דרך נקבי עינים והיה צריך לצאת דרך הפה של ראש דס״ג שהוא מטבור ולמטה, ממקום שיצא התפ״א דגופא דס״ג. גם מה שקורא להסתכלות עינים ה' תתאה, ובע״ח שער אח״פ פ״א ובכ״מ אומר להדיא, שהסתכלות עינים ה״ס חכמה וסוד יוד דהויה. וביותר תמוה, מה שאומר שעינים ה״ס ה״ת ואח״פ הם יה״ו, כי איך אפשר שה״ת דס״ג תהיה למעלה מט״ס ראשונות דס״ג שנק' יה״ו, ועוד הרבה תמיהות.
ומתחילה נבאר ענין פרצוף הנקודים ממקור יציאתו. ועי' בפמ״ס דף קנ״ו אות ה׳ אשר מסבת ירידת ישסו״ת לנה״י דא״ק נתחברו ב' הנוקבין שהם בחי״ב עם בחי״ד בסוד שיתוף מדה״ר במדה״ד, ובזה נכפל המסך שבכלי מלכות מבחי׳ בינה ומלכות, ולפיכך נעשה צד נוקביות בכל עה״ס כי עלו למ"ן עד לחכמה. כלומר, שגם החכמה נתקנה בבחי' דכר ונוק׳, ואין צריך לומר ספירות התחתונות שמחכמה ולמטה, כי זיווג הראשון על המסך הכפול הנזכר נעשה בסוד החכמה כמ״ש שם. והנה משם נולד ויצא זה הפרצוף החדש המתוקן בשיתוף דמדה״ר, ותיקון זה נקרא תיקון מ"ן וגם תיקון קוין כמ״ש שם. והנה עיקר החידוש הנעשה בפרצוף זה, צריך להבין שהוא ענין יציאת הבינה וזו״ן לבר מרישא, כי עד עתה שלא היה המסך רק בכלי מלכות לבדו ולא היה בכל עה״ס רק כלי המלכות שנקרא פה של הראש נמצא שכל עה״ס היו בבחי' ראש, שהרי אפילו הפה שהיא המלכות נבחנת ע״י אוה׳״ח שלה העולה ממטה למעלה ג״כ לבחי' ראש כמ״ש לעיל בענפים הקודמים. ורק אוה״ח היורד מפה ולמטה ובסוד התפשטותה לע״ס מינה ובה בסוד הסתכלות ב' זה נק' גוף.
אמנם עתה לסיבת תיקון מסך דמ"ן העולה עד החכמה, ששם נעשה זיווג דאו"י ואו״ח על המסך הזה, נמצאים רק הכתר והחכמה בסוד הסתכלות א' שה״ס הראש, ובחי׳ הנוק׳ דחכמה המתפשטת ממעלה למטה בסוד או״ח שלה בכמות שמלבשת למעלה כבר היא בחי' הסתכלות ב' ונק' גוף ולא ראש, מפני שהאו"ח הוא שורשו כנ״ל בפמ״ס דף קפ״ג אות א׳ ע״ש. וממילא נמצא שח' הספירות בינה וזו"ן כבר המה בחי' גוף ולא ראש.
וכבר ידעת שע״ס דראש מכונים גולגלתא עינים אזן חטם פה. ולפי המתבאר נמצא שמסך של ראש שהיה לפנים בבחי׳ פה, עלה ונתישב בבחי' נקבי עינים שהוא כלי דחכמה ושמה נגמר בחי' הראש. ומכלי חכמה ולמטה שהם הכלים: אזן חטם פה, הנק' בינה ז״א מלכות, המה נעשים לבחי׳ גוף, כי כבר מקבלים מאו"ח היורד מנוק׳ דחכמה.
וכבר נתבאר ערך ההפכי שיש בין אורות לכלים, אשר החסרון בכלים התחתונים גורמים חסרון באורות העליונים, שבחוסר כלי המלכות יחסר האור מכלי הכתר ובחוסר בינה זו״ן דכלים יחסרו האורות דג׳ ראשונות כמ״ש היטב בפמ״ס ענף ט׳ אות י׳ ואין צורך להכפיל הדברים. ולפי״ז תבין, אשר גם האורות נגרעו בפרצוף זה, כי חסרון בינה וזו״ן דכלים גורמים חסרון ג״ר באורות, וא״כ אין שם אלא אורות דזו״ן לבד שנק׳ חוטם פה, אשר אור החוטם מלובש בגולגלתא ואור הפה בעינים.
והנה הפרצוף הנזכר שיצא ע״י תיקון המ״ן נקרא בשם ישסו״ת. והוא להיותו בחי׳ התפ״ב דגופא דס״ג מכונה ע״כ ישסו״ת, כדי להבדיל בין ראש דס״ג לגופא דס״ג. כי ראש דס״ג אשר לא ירד לנה״י דא״ק נשאר בבחי׳ עקודים, כלומר בכלי אחד לכל עה״ס שנקרא משום זה או״א, אמנם גופא דס״ג שירד לנה״י ונתקן במ״ן שעלה עד החכמה לזווג נבחן בשם ישסו״ת כמו שהארכנו שם בפמ״ס ענף ט׳ אות ה׳ ע״ש. שהוא לסיבת יציאתו בתיקון מ״ן בבלי דחכמה הנק׳ עינים, שחסר משום זה ג״ר באורות ובינה וזו״ן בכלים.