תוכן

ה) ובזה תבין אשר בחי' הסוף מטבור ולמטה דא״ק המגולים בלי לבוש, שלא היה להם עד עתה שום תיקון מהסתלקות אור הקדום משום שלא יכלו לינק מלבושים דע״ב ס״ג כלום כמ"ש לעיל אות ב' כי לא היה שום יחס ביניהם, באשר שע״ב וס"ג דלמעלה מטבור אין להם מאורות וכלים דבחי״ד כלום ע״ש, הנה נמצאים עכשיו בתיקון גמור משום שנעשה קשר אמיץ ביניהם, כי כבר ישסו״ת כלול מאורות וכלים דבחי'ד בסוד מסך דמ״נ הנק' פרסא, וכן גם האורות והכלים דלמטה מטבור כלולים ממדת הרחמים שלמעלה מטבור, כי ע״כ נתפשטה הפרסא לע״ס מינה ובה, שבהם נתלבשו האורות דלמטה מטבור. ובזה נעשה קשר אמיץ בין אורות וכלים דלמעלה מטבור לאורות וכלים דלמטה מטבור, ונתחברו בבחי' ראש וגוף, והיינו ע״י הפרסא שהיא בחי' הכלים של ראש הנק' ישסו״ת, אלא מלמטה למעלה. וכן הוא בחי' הכלים של הגוף שלמטה מטבור הנק' זו"ן, אלא מלמעלה למטה כמו שנתבאר לעיל.
ולפיכך הן הראש והן הגוף נק' בשם מים, להורות על התכללותם זה בזה, אלא הראש נקרא מים עליונים זכרים, והוא משום שהראש נבחן בשם ע״ס דאור ישר להיות האור ישר מעיקר בנינו ואצילותו, והאו"ח המתחבר אליו ע״י הזווג על המסך או על הפרסא הרי זה מגיע אליו מלמטה למעלה בבחי' תוספת על עיקר אצילותו, וכיון שעיקרו או״י ע״כ נק' מים עליונים זכרים, כי שם זכר יורה על ג' בחי' הראשונות דאו״י שהם מדה״ר בעצם, והאו״ח שבו רק בסוד תוספת. והגוף שהוא מטבור ולמטה נקרא מים תחתונים נקבות, והוא משום שהמסך שבכלי מלכות דראש או הפרסא הוא שורשו, אשר היא מתפשטת לע״ס בכח האו״ח שבה אל בחי' גופא, וכיון שהמלכות והאו"ח הוא שורשו, ע״כ נקראות כל עה״ס שלו בבחי' נקבות.
והנך מוצא מצד אחד איך הפרסא מחברת ממש את ישסו״ת וזו״ן לפרצוף אחד ראש וגוף והפרסא שאיב מלעילא מישסו״ת ויהיב לתתא לזו״ן. ומצד ב' אתה מוצא שהפרסא מבדלת בין הישסו״ת לזו״ן שלמטה מטבור, כי מסיבתה הוכרו הישסו״ת לבחי' מים עליונים זכרים, שה״ס מדה״ר בעצם אצילותם ומדה״ד רק בתוספת, וזו״ן הוכרו לבחי' מים תחתונים נקבות, שה״ס מדת הדין ובחי' ד' בעצם אצילותם ומדת הרחמים רק בסוד תוספת, דהיינו שהיא בהם בדרך ההתכללות לבד, לסיבת ירידת ישסו״ת הקודמת שנתערבו בהם, ולסיבת הפרסא בעצמה שכוללת מדה״ר ומדה״ד בשיתופא בסוד מ"נ כנ״ל, אמנם כל זה נחשב בהם לבחי' התכללות ותוספת ולא מעצם אצילותם, כי עצמותם הוא מבחי' אורות וכלים דלמטה מטבור שהוא מדה״ד, ואכמ"ל ויתבאר עוד במקומו בע"ה.
ובזה תבין סוד אור מים רקיע ומאה ברכאן המובא בזוהר, כי שורש הענין מסוד הסדר דשיתוף מדת הרחמים בדין, כדי לתקן האורות דלמטה מטבור דא״ק על דרך שנתבאר. אשר מתחילה ירד האור דס״ג וקיבל לצורת מים, דהיינו שנתערב בבחי״ד ונתקן המסך לבחי' מיין נוקבין, כנ״ל באות ג' עש"ה ואח״כ עלו מ״נ אלו לזווג ע״ב ס״ג הפנימים ונעשה הבדלה ביניהם, ונעשה מהמ״ן סוד הפרסא בבחי' כלי מלכות לישסו״ת, שיצאו על ידיה ע״ס דראש בסוד ישסו״ת שלמעלה מטבור, שפרסא זו נק' רקיע, כי רקיע יורה מסך המסיים לאורות דפרצוף העליון, וע״כ נק' יסוד הבינה רקיע להיותו הסיום מבינה לז״א, וכן יסוד דז״א נק' רקיע להיותו מסך הסיום בין ז״א לנוק' כמ״ש בשער מרשב"י שמות עש"ה. וכבר ידעת סוד הפרסא, שהוא שיתוף מדה״ר בדין ושממנה נתפשטו ע״ס שניות למטה מטבור, שכל אחת מעה״ס כלולה מעשר בסוד קומה שוה, וע״כ נק' זה מאה ברכאן, כלומר מאה אורות אשר הפרסא שאיב מלעילא ויהיב לתתא, ודי בזה כי אכמ"ל.