תוכן

ג) וכדי להסביר הענין על בוריו מוכרח אני לסדר לכלהו פרצופין דא״ק, מראש הקו הדבוק בא״ס ב״ה עד התלבשותו בעולם התיקון שהוא עולם האצילות. ואיך כל גוף של פרצוף עליון מתלבש בתחתון, שהוא בחי' התפשטות ב' של גופא דעליון.
ונודע שתחילת הכל נתפשט א״ס ב״ה והאיר ע״פ ד' הבחי' הנודעות עד שהגיע האור לבחי' הד' שהיא הכלי מלכות, שענינה מסך ופרגוד המעכב על אור א״ס ב״ה שלא יתפשט לבחינתה, שעיכוב זה נשרש בה מכח צמצום הא'. והנה ע״י עיכוב זה שבבחי״ד הנזכר, נעשה שם בחי' הכאה מכח ירידתו של אור העליון עליה, וע״י זווג זה יצאו ע״ס דאו״ח מלמטה למעלה והלבישו לכל ד' הבחי' עד הכתר כמ״ש בענף ד'. ואלו הם ע״ס הראשונות שנקראות ראש הקו הדבוק בא״ס ב״ה. כמו״ש בשעה"ק שער א' הקדמה ד' ד"ה והנה, ובע"ח שער א' דרוש עגולים ויושר ענף ד' ד״ה ונתחיל ע״ש.
אמנם ע״י התפשטות זו עדיין לא נעשה בחי' סוף וסיום אל הקו, אלא רק בחי' שורש לסיום, עד שהמלכות בעצמה מתפשטת עוד לע״ס פרטיות שבה, מכתר עד מלכות בבחי' ע״ס דאו״י, וע״י כן נעשה זווג שני דהכאה על מלכות שבמלכות, ושוב יוצאות ע״ס דאו״ח ומלבישות לע״ס דאו״י עד הכתר ואז נעשה סיום בקו. כמו שהבאנו לעיל, דמהסתכלות א' על המלכות יוצא הראש של הפרצוף, ומהסתכלות ב' על מלכות דמלכות יוצא הגוף של הפרצוף, עי' לעיל אות א'. והנה כללות כל התפשטות הנזכר, ראש וגוף יחד, נקרא א״ק הפנימי, המסתיים על הנקודה האמצעית של צמצום א'.
והנה מראשו של א״ק הפנימי אין מדובר כלל, להיותו רק שורש עליון מאוד, כנודע שבכל ראש אפי' מהפרצופין התחתונים אין בו גילוי כלי, אלא בחי' שורש לכלים לבד, ומכ״ש הראש הא' שאין ממנו שום גילוי כלל שיהיה לנו במה לעסוק הימנו. ורק פעם אחת בע״ח שער שביה"כ פ״ו מרמז שם עליו הרב בקצרה וז״ל: ולעילא מן גולגלתא דליה, יש בו דוגמת בחי' עתיק דאצילות עכ״ל עש״ה. שכונתו על ראש דא״ק הפנימי הנ״ל. וכל המדובר בע״ח ובכל כהאר״י מא״ק הפנימי, סובב בדיוק על התפשטות המלכות של ראש הזה בסוד הסתכלות ב' שהוא גופא דא״ק הפנימי, שהוא נקרא פרצוף גולגלתא דא״ק. אמנם גם הוא נעלם מהתחתונים להיותו רק בחי' שורש לעולם הנקודים, אבל לא לעולמות התחתונים, כמו״ש. שלתחתונים נחשב בחי' שורש דשורש לבד.
ובזה תבין מ״ש הרב בעה״ח ענף ה' והמשכיל יבין שגם בא״ק היה כל אותו הצמצום שבארנו למעלה וכו' עכ״ל. אינו סובב על ראש דא״ק, הס מלהזכיר, כי גם אפי' בראשים דפרצופין התחתונים אין נוהג בהם הסתלקות ולא כלום כמו״ש לעיל באות ב' ע״ש ואין צריך לומר בראש הא', אלא הכונה על פרצוף גולגלתא שהוא מתלבש ונעלם בע״ב החיצון, דהואיל שהוא בחי' התפשטות המלכות לבד, נמצאים האו״פ והאו״מ באים בכלי אחד, שזה גורם הסתלקות האור דהתפ״א של הגוף כמו״ש לעיל ובמקומו נמשך התפ״ב המלביש על הרשימו דהתפ״א.
והנה התפ״ב זו נק' ע״ב החיצון, ובתוכו מלובש ונעלם פרצוף גולגלתא שה״ס הרשימו דהתפ״א. אמנם תדע שגם התפ״ב זו בהכרח שתתפשט בבחי' ראש וגוף, דהיינו בבחי' הסתכלות א' והסתכלות ב' כמו שכייל לן הרב ז״ל בענף ה' הנ״ל.
והנה פרצוף ע״ב זה כולו בבחי' ע״ס דראש וע״ס דגוף, נמצא מלביש על פרצוף גולגלתא ומסתיים על בחי' הטבור דגולגלתא. והטעם שלא נתפשט עד סיום הקו, נתבאר בהקדמת אח״פ בפמ״ס ואכמ״ל.
ודע דכל הדרושים המדברים מראש וגוף דא״ק, סובבין על ע״ב החיצון הזה, אשר מבחי' גולגלתא וע״ב דע״ב הזה ג״כ אינו מדבר כמו״ש בענף ה' ותחילת הדיבור והעסק מתחיל מאח״פ שלו כנזכר שם. וענין עולם העקודים ה״ס הגוף של פרצוף זה, שבו האריך לבאר כל הפרטים של הסתלקות עה״ס שלו, וענין ביאת התפ״ב לשם בכל הפרטים.
והנה בראש של ע״ב ודאי לא היה שום הסתלקות, אמנם בבחי' הגוף שלו שהוא התפשטות המלכות של הראש, באים או״פ ואו״מ בכלי אחד ובוטשים זב״ז עד שנעלם ונסתלק האור ונמשכת התפשטות שניה למקומו של התפשטות הקדום שנסתלק, אמנם רשימו דהתפשטות הא' נשאר מלובש בתוכיותה של התפ״ב.
והנך מוצא שכל ענין התפ״ב שנמשך לכאן, אינו בא רק להשלים על גרעון שבכלים של הגוף שבפרצוף העליון, כי מסיבת האו״פ והאו״מ המעוקדים בכלי אחד, בוטשים זב״ז ואין הכלים יכולים לסבול האור שבתוכם עד שמסתלקים, וכדי להשלים גרעון זה יוצאת התפשטות ב' ומלבישה ומגינה על גוף העליון שיתקיימו בו האורות ולא יסתלקו עוד כמקודם. ותבין בזה שיש צורך לכל פרצוף עליון בקיומו של פרצוף התחתון המלביש לגופא שלו, משום דאי לאו פרצוף התחתון שהיא בחי' התפ״ב, לא היה קיום לאורות דגופא שלו וזכור זה.
והנה התפשטות הב' שנמשך והלביש על גופא דע״ב בהכרח שיתפשטו ג״כ בראש וגוף כמו העליונים ממנו כי טעם אחד לכולם כמ״ש הרב בענף ה' כנ״ל דמהסתכלות א' על המלכות יוצאים רק שרשי כלים, וע״כ גם המלכות של ראש מתפשטת עד מלכות דמלכות, שמהסתכלות ב' עולה או״ח ובזה מתגלים הכלים. וכללות התפשטות זו ראש וגוף יחד, נקרא פרצוף ס״ג החיצון. וראשו של ס״ג זה מלביש לגופא דע״ב מגרון עד הטבור דא״ק *ובטבור מסתיים מלכות של ראש בבחי' הסתכלות א'. ואח"כ חוזרת המלכות ומתפשטת לע״ס פרטיות שבה מכתר עד המלכות, ותופסת מקום **מטבורא דא״ק עד סיום שלו ומעלה או״ח, ומתגלים הכלים שלה בבחי' התפ״א, כנ״ל בפרצופין העליונים. וזהו גופא דפרצוף ס״ג. (צ״ל חזה. כוונתו על נקודות דס״ג שרק הם ירדו למטה מטבור דא״ק.)