תוכן

ט) וכדי ליצור עולם היצירה, התלבש א"ס ב"ה גם בז"א דאצילות, והיינו שגם באור דז"א דאצילות נעשה בחי' פנימי ומקיף. והיינו על ידי התלבשות במסך דמדרגה ד' השב להיות ז"א, ונמצא דגם אור הבינה נעלם מהיצירה, ואין מלובש בו אלא אור ז''א, וגם הוא רק בבחי' חלק ורוב אורו נשאר בבריאה בבחי' או"מ, אשר על ידי הארת רגלין דבריאה בהכאת נה"י במסך השב להיות ז''א שהוא קרקע הבריאה, נמשכת שלימות אור ז''א לאט לאט.
והנך מוצא ההבחן שבין עולם הבריאה לעולם היצירה, כי בעולם הבריאה נמצא אור הבינה מתלבש בפנימיות הכלים, ואו"מ דאור הבינה מקבלת מהכאת נהי"מ דאצילות, ואור ז"א ומלכות יש לה במילואם. משא"כ היצירה, אין אור הבינה מתלבש שם כלל, להיות קרקע הבריאה שהוא גג היצירה מבחי' המסך דמדרגה ד' ששב להיות רק ז"א, וע"כ הוא מסך גמור על אור הבינה ג"כ ואין שם אלא אור ז"א לבד. וגם הוא אינו בשלימות כי רוב אורו נשאר בבריאה, שרק שם נשאר ז"א במילואו כנ"ל. ובזה נבחן היצירה שהוא חסר ראש, כי יש ב' בחי' ראש תוך סוף בספירות: בחי' א', בערך העצמות, אשר הראש ה"ס א"ס שנק' כתר, ותוך ה"ס חכמה, וסוף ה''ס בינה, וז"א ומלכות הם בבחי' כלים לעצמות. ויש עוד בחי' ב', בערך רת"ס דכלים, אשר הבינה ה"ס השורש לכלים ונקראת ראש, וז"א שהוא כללות התפשטות הבינה נקרא תוך, והמלכות נק' סוף. ובזה תבין שעולם היצירה מכונה גוף בלא ראש, להיות חסר שם אור הבינה שהוא השורש לכלים, וכבר נתבאר שכללות בריאה יצירה ועשיה, אינם אלא הארת כלים דאצילות, וע"כ יש ביצירה בחי' תוך וסוף דכלים וחסר ראש.
וכדי לברוא עולם העשיה התלבש א"ס במלכות דאצילות ועשה את עולם העשיה, ונעשה גם בחי' פנימי ומקיף באור המלכות, והיינו ע"י שא"ס התלבש במסך דמדרגה החמישית, ששם אינו שב אפי' לדרגת ז"א אלא נשאר בדרגת מלכות. ובמסך הזה שהוא גג העשיה וקרקע היצירה מתעלם גם אור ז''א לגמרי מעולם העשיה ואין שם אלא הארת סוף דכלים, וגם זה אינו במילואו כמו ביצירה אלא רק חלק קטן ורוב האור נשאר בעולם היצירה בבחי' מקיף, אשר ע"י הכאת נה''י דיצירה במסך דמדרגה ה' שהיא קרקע דיצירה, הולך ונמשך לה אור המלכות לאט לאט עד שלימותה.
והנה נתבארו כל ד' המסכים דאבי"ע בתכונתם, אשר באצילות לא נחשב המסך לכלום להיותו בערך מדרגה ב' השב להיות חכמה, וע"כ ערך של מסך דאצילות כמו בחי' א' מד' בחי' הנודעות דהארות כלים, אשר בחי' א' לא נחשבת כלל לכלי, אלא מסך דבריאה שהיא בערך בינה ובחי' ב' דד' הבחי' דהארת כלים נחשב לבחי' ראש לכלים, ומסך דיצירה לבחי' תוך דכלים ובחי' ג', ומסך דעשיה לבחי' סוף דכלים ובחי' ד'. וע"כ כשנמשך אור לבריאה, אין הבריאה יכולה לקבלו זולת ע''י מסך א' שהוא קרקע האצילות כנ"ל, וכשנמשך ליצירה אין היצירה יכולה לקבלו זולת בעברו דרך ב' המסכים, כי נוסף עליה קרקע דבריאה, וכשנמשך אור א"ס לעשיה אין העשיה יכולה לקבלו זולת בעברו דרך ג' מסכים, כי נוסף עליו גם קרקע היצירה, והבן היטב. ותשלום אבי"ע יתבאר במקומו, ודי במקום זה שיתבארו דברי הרב ז"ל בענף זה.