תוכן

שסד) ולהיות כי חיבור שתי בחינות אלו, הוא על ידי הלשון, המזוג החיך והחכמה, לזה אמר כולא מחכאן דא לדא, בלישן ממלל רברבן כו', כי הלשון הוא בחינת הדעת המזווגם, והוא כדמיון היסוד התחתון. וזמ"ש, בספר יצירה ברית הלשון, וברית המעור. ודע, כי לסיבה הנזכר שזווג דאבא ואימא הוא בסוד הפה, שהם חי"ך וגרון ולשון כנזכר, לכן הזווג דאבא ואימא נקרא תמיד בלשון אכילה, כמ"ש אכלו רעים כו', הנדרש בספר הזוהר, על זווג אבא ואימא, כנזכר בפרשת ויקרא.