תוכן

שסב) שם ע"ב שורה כ"ד, וז"ל, אחה"ע בגרון. א', דטריד מלכין ומהעדא מלכין, ומהקם מלכין כו'. גיכ"ק בחיך, היאכל תפל מבלי מלח כו'. נתבאר היטב בהקדמה ביאור אדרת האזינו, וגם עתה נבאר ענין זה באופן אחר: הנה נודע, כי אבא ואימא הם ברישא דז"א, ובחינתם נקרא ראש, ואינה נקרא גוף. כי גוף הוא בחינת ששה הקצוות לבד, וכמו שביארנו לעיל דף ר"ץ ע"א, במ"ש באגדתא דרב יובא סבא כו', וע"ש. והנה החיך הוא חכמה, בסוד: כח מה. והגרון היא בינה, מעלמא דאתי. והלשון המזווג שניהם: את החיך, ואת הגרון, הוא הדעת המזווג לאבא ולאימא.