תוכן

שלח) שם ע"ב שורה כ"ד, וז"ל, אבל האי אימא לא אפסיק רעותא דתרוייהו לעלמין, כחד נפקין כחד שריין, לא אפסיק דא מן דא, ולא אסתלק דא מן דא, ובג"כ כתיב ונהר יוצא מעדן, יוצא ודאי, ולא אפסיק כו'. כבר נתבאר לעיל, ואמנם אומרו כחדא נפקי, ירצה: כי ז"א ונוקביה, כשנאצלו ונולדו מן אימא, נולד ז"א בתחילה, ואח"כ נפקת נוקביה מאחורי חדוי. אבל אבא ואימא נאצלו יחד, ולא קדם זמן זה לזה. עוד ירצה, דע, כי חמשה חילוקים יש בין אבא ואימא, אל זווג ז"א ונוקביה. האחד הוא: כי אבא ואימא הם תמיד שוים בקומתם. מש"כ בז"א ונוקביה, כי הנקבה נא יצתה, עד אחר שיצא ז"א, עד חצי התפארת שבו. ואח"כ יצאת היא משם ולמטה, ובערך בחינה זו אמר כחד נפקין.