תוכן

רעה) ובזה יתורץ, איך אין בתפלין שלה חמשה פרשיות, שהם הארבעה מוחין הנ"ל, ועוד בחי' הדעת הזה של עיטרא דגבורה. ובזה נתרצה קושיא זו, כי הארבעה מוחין יצאו למעלה במקומם במצח, והדעת שלה יצא למטה במקומו בין הכתפים גם כן, כלפי פנים, והוא שם גם כן בבחינת מוח מקיף, אלא שהוא למטה. ולהורות הדבר הזה כי גם הקשר הזה הוא מכלל המוחין שלה, עם היותו למטה בגופא. לכן אצטריך, דיוד דא לא יעדי כלל מגו תפלה דיד, ויחברהו תמיד עמו, בגין דלא יעביד פרודא. כלומר: שלא יעשה פירוד בין המוחין שלה, ולא יאמרו שזה המוח דדעת שבה, איננו ח"ו בחי' מוח, והוא נפרד מהם, כיון שהוא למטה בגופא כנזכר. כי אם נפריד ח"ו ביניהם, נמצא שתהיה הנקבה בלתי דעת כלל, ואין פגם גדול מזה. משא"כ בקשר דתפלה של ראש, כי הוא פרצוף אחד נפרד, הנקרא לאה אשת ז"א, וצריך להפרידה ממנו, להורות כי הוא פרצוף בפני עצמו.