תוכן

ריד) ובזה תבין, מ"ש באדרת האזינו דף רצ"ב, וז"ל, אב ואם, מהאי מוחא נפקו, וביה תליין, וביה אחידן. ז"א בע"ק תלייא ואחיד כו'. וכבר בענין או"א, התחלנו לבאר ענין זה, וכאן נשלים ענין זה. כי או"א, עיקר השפעתם הנמשכת להם מן א"א, הוא על ידי שתי המזלות דדיקנא דיליה כנ"ל, ואותם המזלות נמשכים ממוחא סתימאה חכמה דא"א כי י"ג תיקוני דיקנא ממוחא סתימא' נפקו כנ"ל. אבל ז"א, בעתיקא קדישא עצמו תלייא ואחיד, רוצה לומר: כי הנה בערך מה שהוא מלביש את א"א, מחצי התחתון דתפארת שבו ולמטה כנ"ל, נמצא, כי הוא אחיד ממש ביה. ובערך היות הי"ג נימין, וי"ג חוורתי דרישא חוורתא, שהוא סוד הכתר עצמו דא"א, נמשכין עד רישא דיליה להשפיע בו, נמצא כי תלייא ביה, שאינה אחיזה ממש, רק הוא נתלה, בסוד השערות והחוורתי ההם. ונמצא, כי בבחינה זו גדלה מעלת ז"א, כי הוא יונק מן הכתר עצמו דא"א, על ידי י"ג חוורתי דנפקי מיניה. אבל או"א, יונקים מחכמה דא"א בלבד, ע"י י"ג תיקוני דיקנא, הנמשכים ממנה. אבל עכ"ז, בערך שאינו מקבל שפע א"א עצמו, רק ע"י או"א המלבישין את אריך, והוא מלביש אותם, בבחינה זו או"א גדולים מז"א.