תוכן

קצז) ואח"כ נכנס היסוד דאימא בקו אמצעי שבו, וכנגדו אמר, ההוא אחרא, ההוא נהירו דאתמשכא מינייהו, אלין תרין משיכן כו', הוא מוח הדעת, הנמשך משני המוחין הנזכר, והוא כלול מתרין עטרין כנ"ל, ואלו תרין עטרין נעשו בו מוח השלישי, הנקרא דעת, ברישא דז"א. ואח"כ אתמשיך ועייל, לגו בגו דגופא, ומלייא כל אינון אדרין ואכסדראין כו'. וצריך לדעת, מה שינוי יש בדעת, משני המוחין האחרים, כי בו נאמר, דמלי כל אדרין ואכסדראין. אבל הענין יובן עם הנ"ל, כי היסוד דאימא הוא קצר ומסתיים בחזה דז"א. ולכן כאשר הדעת יורד ומתפשט גו גופא, איננו כשני המוחין האחרים, שלהיותם מלובשים תוך נצח והוד הארוכים דאימא, לכן אינם מתפשטין אלא דרך הקוים בלבד, כל אחד בקו שלו כנ"ל. אבל הדעת, שאינו מלובש ביסוד דאימא, מן החזה ולמטה, לכן בהתפשטותו למטה, מתפזר אל כל הקוים שלשתם, בכל ששה קצוות זעיר אפין, כמבואר אצלנו בסדר התפשטות חמש החסדים בז"א וע"ש. וכן בפרשת שלח לך דף ק"ע ע"א, במ"ש דעת אחיזא בשית דרגין כו', וע"ש.