תוכן

קב) ועתה צריך שנבאר, איך היה ענין התוספת הזה, ואיך נתוספו הנה"י בא"א. ולבאר זה, צריך שנבאר לך מאמר אחד בפרשת תרומה, דף קס"ז ע"ב, בדרוש בריה דרב ספרא, וז"ל, שארי חייך האי רבייא וחדי כו', אדם קדמאה, גליפו דציורא ודיוקנא דגופא, לא הוה בנוקבא כו', אינון אתוון אגלימו גו משחתא כו'. דע, כי לצורך תיקון פרצוף דז"א ונוקביה, הוצרכו שני מיני זווגים. אבל לצורך תיקון פרצוף או"א, הספיק זווג אחד. והטעם הוא כמ"ש למעלה, כי או"א מכוסין ומכופין בשתי הארות גדולות, שהם: הארת הדיקנא דא"א, החופפת עליהם מצד פנים. והארת אותם ארבע נימין דשערין, וארבע חוורתי דרישא דא"א, דנחתי בשיקולא, דרך אחורי כתפין דא"א. ונמצאין או"א, מלובשים תוך שתי ההארות הגדולות האלו, ובהכרח הוא שימשך אור גדול מהם באמצע שניהם, ועל ידי כן נעשו או"א, ולא הוצרכו לזווג עליון של א"א לתקנם. אבל עדין היה חסר מהם בחינת המוחין, וגם בחינת נה"י שלהם כנזכר. ולהשלים בהם החיסרון השני, הוצרך א"א להזדווג להשלים חסרונן, כמו שנבאר. אבל ז"א ונוקביה, שאין בהם שום הארות מאלו הנזכר, לפי שהדיקנא והנימין דשערי דא"א, מסיימין בטיבורא דלבא דא"א, אשר משם מתחיל פרצוף ז"א, ולכן הוצרכו שני מיני זווגים: האחד הוא: להאציל את עיקר מציאותם ממש. והשני הוא, לתת להם מוחין, ולהוסיף בהם נה"י החדשים כנזכר, וכמו שיתבאר במקומו בע"ה.