תוכן

ס) ומטעם זה ג"כ תמצא, כי החסד דעתיק יומין, דגניז בגלגלתא, כתר דאריך אפין, הנה הוא גניז בפומא דאמה דעתיק יומין עצמו, שהוא יסוד שלו כנ"ל. והוח גנוז במצחא דא"א, שהוא אחד מתקוני גלגלתא כנ"ל. ועכ"ז מצינו, כי משם נמשך ומתפשט בדיקנא דא"א, שהיא תקוני מוחא סתימא דאריך כנ"ל. ומתפשט בתיקון הי"ג האחרון, הנקרא מזלא. כנזכר דף רפ"ט ע"א, וז"ל, וההוא רישא סתימא דברישא דעתיקא דלא אתידע, כד פשיט חד טורנא כו', והאי רצון אתפשט לתתא בדיקנא, עד ההוא אתר דמתיישבא בדיקנא כו'. וכבר לעיל ביארנו ענין זה, והוא אומרו וההוא רישא סתימא, פירוש, כי עת"י נקרא רישא סתימא, דמתלבשא ברישא דעתיקא, שהוא ראש דא"א. ואמר כי ההוא רישא סתימא לא אתידע, שהיא סוד עת"י כנ"ל, ופשיט חד טורנא במצחא, הוא סוד התלבשות היסוד שלו, במצחא דא"א, ובתוך אותו היסוד דעת"י, מתלבש חסד דעתיק יומין, הנקרא רצון כנ"ל, ולכן נקרא מצח הרצון. ואמר, כי זה הרצון שהוא חסד דעת"י, אתפשט לתתא בדיקנא, והוא המזל הי"ג האחרון, שהוא היסוד דבהאי דיקנא, כמו שיתבאר למטה.