תוכן

י) והנה כדרך שזה העליון, שהוא הבירור שצריך אל ד' עולמות עצמם, שהם אבי"ע, גם בענין הנשמות. כי משם יסודם, ממה שנשאר אחר הבירור הצריך אל העולמות, הנה מלבד כל זה, אפילו בכל ענייני העוה"ז השפלים, הם מתכלית הפסולת הנשאר מאותם הז' מלכים, ולכן אינם מתבררים, אלא אחר כמה תיקונין ומלאכות. ולכן אין לך מלאכה בכל מלאכות שבעוה"ז, שאין בה מצוה מעשית. כגון, אם בא לחרוש, מקיים מצות לא תחרוש בשור ובחמור וכו', בא לזרוע, מקיים מצות לא תזרע כרמך כלאים. וכן כיוצא בכל המלאכות כולם, בסוד (משלי גי ו') בכל דרכיך דעהו. וכל זה היה, כדי לברר אותם המלכים, ע"י מלאכות וכח מצות מעשיות שיש באלו הדברים, ועי"כ מתבררים. ואז כאשר נתקן ונעשה הפת, ואכלו האדם, הוא חוזר להתברר, ונעשה חלק חיוני, אבר מאיברי האדם. וכן בכל הדברים, בסוד בכל דרכיך דעהו כנזכר. וזה מבואר בכל הפרטים, למי שירצה לעמוד באלה הדברים ולהבינם.