תוכן

ו) גם אמר שבת הארץ, הוא רמז אל ההפרש הראשון שביארנו כי בשבת יום שביתה ועלייה לכל הי"ס דאצילות, אך בשביעית, לא יש שביתה ועלייה רק אל המלכות לבד, כי שאר הי"ס דאצילות הם נשארים במקומם, ואין להם עלייה כלל וזהו והיתה שבת הארץ ושבתה הארץ, פירוש, שהארץ תעלה אל ה' שהוא ז"א, אך אינה עולה עד חג"ת כמו בשבת, שא"כ אינה שביתה לארץ לבדה, רק גם לנה"י דז"א ג"כ, אך עתה אינה שביתה רק לארץ, כי היא לבדה עולה. ואעפ"י שבג' עולמות בי"ע עולים כל הי"ס, עכ"ז כל הג' עולמות הם נוקבא, והם חיילותיה של מלכות דאצילות, נמצא, כי כל שביתה זו אינה רק עד המלכות דאצילות, וזהו שבת הארץ. וזמ"ש בזוהר כי השמיטה היא בה' תתאה, והיובל בה' עילאה. וכבר נתבאר, איך השמיטה היא בה' תתאה, כי לא יש עלייה לכל העולמות, רק עד המלכות ה' תתאה דאצילות, אך משם ולמעלה אין עלייה.