תוכן

א) רצוני בענף זה, להקדים קצת הקדמות, אל כל הבא למלאות את ידו, ולהתעסק בחכמה זאת, והוא, כי כבר ביארנו לעיל, כי פרצוף אדם, כלול מרמ"ח אברים, בי"ס פרטיות שבו, באופן זה: כי כתר הוא גולגלתא. וחב"ד, הם ג' מוחין. וחג"ת, הם ב' דרועין, וגופא. ונה"י, ב' שוקין, ואמה. ומלכות היא נקבה שלו. אמנם, אם תרצה לחלק ולפרט אלו הי"ס הכלליות, בפרטים רבים, הנה אינם נחלקות רק לה' בחי' לבד, אשר כל בחי' מהם, הוא פרצוף א' שלם, כמראה אדם. וזה סדרן: הנה הכתר, הוא פרצוף א' שלם מי"ס, ונקרא א"א. וחכמה הוא ג"כ פרצוף א' מי"ס, ונקרא אבא. ובינה היא ג"כ פרצוף א' מי"ס, ונקרא אמא. והו"ק מחסד עד היסוד, הוא פרצוף א' מי"ס, ונקרא ז"א. וספירה עשירית שהיא מלכות, היא פרצוף א' מי"ס, ונקרא נוקבא דז"א. עוד צ"ל, כי בחי' המלכות שבכל פרצוף ופרצוף מאלו הה' פרצופים, הוא באופן זה, כי מלכות אשר בפרצוף זכר, כגון אבא וז"א, הנה המלכות שבו, הוא בחי' עטרה שעל הצדיק, הנקרא יסוד, בסוד ברכות לראש צדיק, הנזכר בס"ה פ' ויצא דקס"ב. וז"ל, ר' ייסא זוטא הוה שכיח קמיה דר"ש, א"ל מהו דכתיב ברכות לראש צדיק, לצדיק מבעי ליה וכו'. ואם הוא מלכות בפרצוף נוקבא, כגון אימא ונוקבא דז"א, הנה המלכות שבה הוא ג"כ בחי' עטרת היסוד שבה, כי היסוד שבה הוא הרחם, והעטרה שבה הוא, בחי' בשר התפוח, שעליה, הנקרא בדברי חז"ל שפולי מעיים, בענייני סימני איילונות, כנודע.