תוכן

כד) ואע"פ שמשם נראה להיפך, שהיותר פנימית הוא מוח, והחופף עליו הוא הקליפה הגרועה ממנו. עכ"ז, אם תפקח עיני שכלך, תבין ותראה כי מאמר זה מדבר בערכנו, אנחנו שוכני ארץ התחתונה, אשר היותר קרוב אלינו, הוא הנק' קליפה הסובבת בערכינו, אל המוח אשר לפנים ממנו, והוא גלגל הסובב עליו ואח"כ עוד גלגל אחר היותר פנימי ממנו בערכנו, והוא המוח אל הגלגל האחר, וכן עד"ז, עד אשר נמצא, כי הא"ס לפנים מכל הנאצלים, והוא מוח פנימי לכולם, וכל הנאצלים קליפין ולבושין אליו, והגלגל היותר קרוב אלינו, הוא החיצון שבכולם, ונק' קליפה על כולם. האמנם בבחי' העולמות בעצמם, אינו כך. אלא הפנימי שבכולם, הוא הקליפה, והסובב על כולם הוא המוח. גם במאמר זה יובן, הבחי' הב', הנק' ציור אדם ביושר, שכולל כמה עולמות, כנז' בס"ה פ' תולדות דף קל"ד, וכמה דב"נ איהו אתפלג לכמה שייפין, וכולהו קיימין דרגין על דדגין, מתתקנין אלין על אלין, וכולהו חד גופא. ה"נ עלמא. ובענף ד' נבאר, איך כל הבחי', מצטיירין בציור אדם, והם דא לגו מן דא, ודא לגו מן דא, עתיק לגו מן א"א, וא"א לגו מן אבא ואמא, ואו"א לגו וכו', ע"ס כל המדרגות. ושם יובן היטב, כפי [נ"א בחי'] היותן דא לגו מן דא, דא מוחה, ודא קליפה. ע"ש היטב. הרי נתבאר ענין ב' בחי' שיש בי"ס: א', בחי' עיגולים. וא', בחי' יושר כמראה אדם.