תוכן

כב) ובחצות הלילה, אז הוא הזווג ד' באופן אחר, והוא זווג יעקב ולאה בפני הז"א, והם שוים בקומתם, בכל אורך קומת ז"א. וטעם הדבר הוא, לפי שבתחילת הלילה, בק"ש דערבית, לקחה לאה, אותם הארות של מוחין דו"ק דמצד אימא כנזכר, ואחר תפלת ערבית, נסתלקו המוחין דז"א, וחזרה לאה למקומה אב"א ומאז עד עתה בחצות הלילה, היו או"א מתקנים ובונים אותה, בהיותה אב"א, כמבואר אצלנו, בסוד שכיבת הלילה וע"ש. ואז בחצות ראשונה של הלילה, היו נכנסים ומתפשטים בתוכה הנה"י דאו"א. ולכן בבואה עת חצות לילה, שחוזרת פב"פ עם יעקב, להזדווג עמו כנזכר, יש בה כח, להתפשט ולהגדיל בכל קומת ז"א כולו.