תוכן

י) בענין הנדיבות והותרנות, ראיתי למורי זללה"ה, שלא היה מקפיד במלבושיו שיהיו מכובדים ביותר, ובאכילה היה אוכל מעט מזעיר, ובענין הוצאה של צרכי אשתו, היה מוציא כרצונה. וצדקה היה נותן מורי זללה"ה בשמחה גדולה ובטוב לב, וידו פשוטה, ולפעמים לא היה מסתכל אם היה נשאר בידו או לאו. אמר מורי זללה"ה, כי כל מצוה ומצוה יש לה אות מכ"ב אותיות, וכשאדם עושה מצוה, מאיר במצחו אותו אות של אותה מצוה, והאות של מצוה ראשונה מסתלק, וזו בזמן שעושה אותה לבד, כי אח"כ נבלעת בפנים. אבל אם עושה מצוה של צדקה, האות שלה אינו מסתלקת מהר כשאר אותיות של שאר מצות, אלא מאיר במצחו כל אותו שבוע, וזהו וצדקתו עומדת לעד.