תוכן

כט) והנה עתה בעלות או"א עד א"א, הנה הם מזדווגים שם בזווג עליון, ונודע כי אין זווג באו"א נעשה, אלא ע"י מ"נ דת"ת ומלכות, בנין דילהון. ועתה עולה ז"א עמהם, ולכן אנו צריכין להתחבר עם נוקבא, שנשארה למטה, ולהעלות אנחנו יחד עמה בחי' מ"ן למעלה אל או"א לזווגם. גם נודע, כי א"א להעלותה בסוד מ"נ עד או"א, אם לא ע"י מסירת נפשנו על קדוש השם, והטעם הוא, כי אבא נקרא קדש, והבן זה. אבל למטה במלכות, הוא מקום המיתה, ודי לנו במסירת נפשנו למיתה. ולזה אנו אומרים, ועל מנוחתם, ר"ל: ולצורך מנוחתם דאו"א, יקדישו את שמך, להעלות שם מ"ן, ע"י קדוש השם. ולכן צריך שתכוין במלות אלו, אל הכונה הזאת למסור נפשך על קידוש השם, ולהעלות שם מ"ן.