תוכן

כח) וזמ"ש, ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, שהיא המלכות הנקרא ארץ, אשר היא עומדת תחתיו דז"א, והיא במקום אבא. ולהיות כי עליית ז"א, אינו רק בבחי' ג' מוחין דיליה, ושאר קצוות נשארים למטה, ולכן אנו אומרים כנגדם, אברהם יגל, יצחק ירנן, יעקב ובניו ינוחו בו, כי ע"י עליית ז"א נמשך אל ו' קצותיו, גילה ורנה ומנוחה. והנה אברהם יצחק ויעקב הם חג"ת דיליה, אבל נה"י דיליה, נרמזו במילת ובניו, כי בני יעקב הם נה"י כנודע. וכנגד הארת או"א, אמר מנוחת אהבה ונדבה, כי אבא נקרא אהבה, ואימא נקרא נדבה, ולשניהם נמשכת עתה הארה הזאת, ומנוחה היתירה הזאת, כי עלו עד א"א כנזכר. וכנגד הארת זו"ן, אמר מנוחת אמת ואמונה יכירו בניך וידעו כו'. והנה ישראל בצאתם ממצרים, אמרו היש ה' בקרבנו, אם אין, וביארו באדרת נשא, כי רצו לידע ולהכיר את השפעתם, מהיכן היתה נמשכת להם, אם מז"א הנקרא יהו"ה, או מן א"א הנקרא אין. ואמר, כי עתה בודאי יכירו בניך, שהם ישראל, וידעו כי מאתך היא מנוחתם, ומלת מאתך, היא: מאת ך' והוא הכתר, משם נמשך להם מנוחתם עתה בשעה זו.