תוכן

יג) מנהגי מורי ז"ל, תיכף בסיימו תפלת שחרית דיום ו', היה הולך לבה"כ, או לבית מדרשו, אם היה שם ס"ת כשר, היה מוציאו, וקורא בו הפרשה, שנים מקרא ואחד תרגום. והוא היה קורא המקרא מתוך הס"ת, והיה לו תלמיד א', שהיה קורא לו התרגום, מתוך ספר התרגום, והוא אומר אחריו. וכן היה עושה, בכל פסוק ופסוק, עד שמשלים הפרשה. ולא היה עושה, כמו שיש מתייהרים לקרוא כל הפרשה כולה מקרא פ"א, ולשנותה מקרא פ"ב, אח"כ קורים כולה יחד תרגום פ"ג. אבל לכל פסוק ופסוק בפ"ע, היה קורא שמו"ת, והיה דוחק עצמו לקרותה ביום ו'. והיה אומר, כי ז"ס, והיה ביום הו' והכינו את אשר יביאו. זולת אם אירע לו שום אונס גדול מאד, שאז היה קורא הפרשה שמו"ת, אחר סיום תפלת שחרית דיום שבת, קודם סעודת שחרית, כמו שצוה רבינו הקדוש לבנו. ולא כמו אותם הקורים אותה באמצע תפלת שחרית דשבת.