תוכן

יב) ואחר שזכרנו שבח ד' עולמות, ואפילו שבח יצירה ועשיה, שלא נדמו אל הקליפה, הנקרא גויי הארצות ומשפחות האדמה, אז אנו מזכירין בביאור גנות הקליפה מה עניינם, לפי שהקליפות עומדות בסיום עולם העשיה כנודע. וזהו מה שאנו אומרים, שלא שם חלקנו כהם כו', שהם משתחוים להבל וריק כו', ואחר שהזכרנו שבחו יתברך, ואח"כ זכרנו גנות הקליפות, אז הקליפות נכנעים ונחלשים מאד כנ"ל, ואז אנו כורעים בכריעה, ואומרים ואנו משתחוים לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה כו', ואז יורד אוה"מ אל כל העולמות, ועי"כ מתבטלים החיצונים, ואינם יכולים להתאחז. וזהו הטעם הכריעה הזו, לכוין להוריד אוה"מ דרך ירידה בכל העולמות, מלמעלה למטה, עד העשיה כולה.