תוכן

יז) ענין ב' הלחם שהיו מקריבים ביום חג השבועות, יובן במש"ל, בענין השעורים שהיו מקריבים בלילה הא' בספירת העומר. ושם ביארנו, כי אז לא נתנו בנקבה, רק הה' גבורות מנצפ"ך, שהם אותיות כפולות, ואם תכפלם ב"פ, יהיה מספרם תק"ס, ועשרה אותיות שבהם, הם תק"ע, ועם ה' אותיות השרשיות, הרי הם תקע"ה, כמנין שער"ה. אבל עתה ביום חג השבועות, יום החמישים לספירת העומר, אז מזדווגים זו"ן, ונותן בה טפת מ"ד, שהם ה' חסדים, וכנגדם היו מקריבים שתי הלחם מן החטים, כי חטה היא בגימ' כ"ב, והם סוד כ"ב אותיות דאלפא ביתא, שהם כלולים בטיפת הה' חסדים, שמהם נוצר הולד, כנודע כי ה' אותיות מנצפ"ך היתירות על כ"ב אותיות האלפא ביתא, שהם בחי' הה"ג, וכבר נכנסו בליל א' של העומר, בסוד מנחת שעורים לטעם הנזכר.