תוכן

יג) ודע כי הפאה הזאת, אשר בראש א"א, היא בחינת שם הויה, בחילוף אתב"ש, מצפץ. אבל הפאה שבראש ז"א, הוא בחינת שם אלקים במילוי יודין. וכבר נתבאר אצלנו במ"א, כי אלקים דיודין, הוא בגי' מצפ"ץ. לפי שנאמר בא"א, ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלקים עמדי, ולכן אין בו שם אלקים, ובמקום שיש בו בחי' אלקים, יהיה תמורתו במקומו בא"א, שם מצפץ, שהוא תמורת ההויה כנודע, כי יען שהוא בחי' תמורה וחילוף, הרי הוא דין כמו אלקים, ולכן שניהם בגי' שוים כנזכר, אבל שם עצמו של אלקים אין באריך.