תוכן

יג) והנה בזה שנת"ל, יובן מ"ש בזוהר פרשת ויצא, כי לאה היא בינה והיא ה' עלאה, והטעם הוא, כי לפי שיסוד דאימא עלאה ממש ניתנת אליה, ובאמצעותה מזדווגת עם ישראל בעלה, ונמצא, כי ענין ויעבור הוא זווג ישראל עם לאה ועיבור שלה, ואח"כ נמשכת חלק שארית הטפה הנ"ל, עד למטה ביסוד דז"א, אחר שנזדווג עם לאה, ומשם בהיותה ביסוד דז"א, מאירה כנגדה בדעת דיעקב, אשר הוא מכוון ועומד שם ממש כנודע, ונמשכת הארתה שם. ואח"כ יורדת מן הדעת דיעקב עד היסוד שבו, ומזדווג עם רחל בעת נפילת אפים כנודע.