תוכן

יא) אח"כ נמשך שפע אל מלכות דבינה, שהיא בחינת עטרת דיסוד שבה, שה"ס שיפולי מעיים, כנזכר בתיקונים ובגמרא. ויוצא השפע מן היסוד שבה, ונמשך אל המלכות, דהיינו העטרה שבה. והנה זאת העטרה נקראת תנ"ה, לפי ששם הם ג' אהיה, במלוי יודין אלפין ההין, העולים בגימטריא תנ"ה. וכל זה הוא בבחינת הה"ח שנותן לה אבא. ואמנם גם היא יש בה ה"ג, וכבר ידעת כי כולם מתקבצים בעטרת היסוד שלה, הנקראת מלכות שבה, והיא נקראת הודך, לפי שה' גבורות המתפשטות בה הוא מחסד עד הוד שבה, וכלן נקרא הודך. ואחר כך מתחברות כולן בעטרת היסוד שלה. והרי נתבאר ג' תיבות, אשר תנה הודך, הרמוזות במלת אתה, שבברוך אתה.