תוכן

טו) והענין, כי הלא רחל הוא במקום הגלוי, אבל בסתום הוא לאה, ולאה הוא בחינת דין קשה. והנה רחל יוצאת, במקום סיום יסוד דבינה בחזה דז"א, שיוצאת רחל בגלוי, והיא נמתקת, אמנם יש תוך ראש רחל, ג' מציאות מחיצות דופן לראשה הסמוכה אל ז"א: א', מחיצת ז"א. ואח"כ ב', הוא מחיצות הרגל של לאה, כי כל רגל יש לה ב' מחיצות, וב' דפנות. ואח"כ מחיצות הג' של ראש רחל, הרי כמה מחיצות ודפנות יש שם. והנה האורות ההם המגיעין לכתר רחל, אינן יכולין לעבור דרך כמה מחיצות, ובפרט באותו מקום שבו נבלעים רגלים דלאה, אין האורות יכולין לעבור דרך מחיצות ההם, נמצא שמפסדת רחל הרבה בזה. אמנם הוא שמשם הוא יניקת החיצונים, מאותן הרגלים דלאה, ובמקום המבליע אותן, וז"ס בלעם, שהוא לוקח אותן ההארות.