תוכן

התפשטות הגשמיות ואור המלבוש

להבין אור הת"ת (-התפארת) וחיוב התפשטות הגשמיות. צריכים לידע שהתענוג המרומם מכל התענוגים היא ההתפארות, כי כן מלכים ושרים וחכמים מוסרין את עצמם ובאין לידי סכנת מות ממש כדי לקנות שם טוב. ותאוה זו אינה נמצאת בבעל חי, זולת במדבר לבד. וזה ענין הפסוק (קהלת ה, י) 'ברבות הטובה רבו אוכליה, ומה (יתרון) [כשרון] לבעליה כי אם ראוּת עיניו'.

ותראה שהאיש העובד ומיגע את עצמו לבא לידי מלכות, הריהו באמצע היגיעה מדמה לעצמו כמו שהשיג המטרה, ושרים ועבדים כורעים ומשתחוים לפניו, וטבעו הולך בכל הארצות, אשר נהנה הרבה מהדמיון עד שהדמיון הכזב נותן לו כח ועצמה להמשיך יגיעתו להלאה עד השיג מטרתו. וגם בשבת על כסא מלכותו, כח ההתפארות מכסה על כל היגיעות, ובוחר להיות מצוי בסכנת מות, כי המלכות חביב לו ומבטל את כל.

ובזה תבין שכל כמה שדבוק באדם איזה חוט של גשמיות, הרי חוט זה מקשר אותו להבריות, ורוצה שם טוב בתוכם. וכיון שנצרך לבריות, נמצא דבוק בהם, לכן נפרד הוא מהשי"ת. לא כן המופשט מגשמיות, אינו קשור בהם כלל כי לא נצרך להם, וממילא זוכה להתדבק בהשי"ת ומקבל התפארות ויקר מהשי"ת, כמו שכתוב (שיר היחוד ליום שלישי) 'כל כבוד וכל יקר מידיך, לאשר תחפוץ עשית רצוניך', ואור זה נקרא אור הת"ת או אור המלבוש, אשר טבעו לכסות את כל המאורות ומתחזק עליהם ועל ידיהם, ודו"ק.

אמנם אם נושן בענין הזה, נמצא בלי משים ללב נופל מעט לאיזה רגש גשמי, ונתחלף לו זה הפאר שהרגיש מהשי"ת - להתפאר על הבריות, כלומר, אם היו הבריות יודעים מכבוד מלך, כמה היו חולקין לו כבוד. ואחר כך נתגשם ביותר, שחושק שידעו הבריות כדי שיתנו לו כבוד, נמצא חוזר להתקשר עם הבריות ונופל לעלמא דפרודא.

ולאדם הזה נעלם לו חטאו, כי חושב הלא כבר זכיתי לכבוד, הגם שעתה אינו מרגיש זה כמו מקודם, מכל מקום מאן אומר שצריך להרגיש תמיד. ובאמת הוא נפרד ואינו דבוק, שזה ממעט לו הכרתו במציאותו, כי ההכרה הוא ענין הדבקות עצמו, כי אין אדם מפאר את עצמו בשעה שאינו מרגיש עין רואה אותו. ושתים רעות עמו: א' שנתמעט הכרה כנ"ל, ועוד, שנתמעט לו מעשיו היפים בעיני ה', ואין במה להתפאר, וזה כלול בזה, ומספק (אולי צ"ל ומהסיפוק) במעשיו נגרע לו בשיעור זה ההכרה וההשגה, כי זה וזה אחת הוא, כי הרוחני אינו נחלק לחלקים אע"ג שכולל כל החלקים.

ולתקן את חטאו אין לו ענין אחר זולת להפריד את עצמו מכל מושגי הגשם וחפציו ותחבולותיו, שרק אז יחזור לדבקותו ויזכה לראות כמו מקודם איך השי"ת מתפאר במעשיו על דרך 'חזי במאי ברא דאתינא לקמך', והבן המשל והמליצה.