תוכן

א) וצריכים לזכור מה שנתבאר לעיל בהסתכלות פנימית אות ב', אשר כלהו עלמין, שהם א"ק ואבי"ע, אינם יותר רק הזדככות המסך על ה' בחינות עביות שבו, דיינו מעביות דמלכות עד עביות דכתר. שג' הבחינות הראשונות יצאו בא"ק, שהם גלגלתא ע"ב ס"ג. ובחי"א יצאה בנקודים, ובחינת עביות דכתר יצאה באצילות. ונמצא הנקודים בחינת מ"ה, ואצילות בחינת ב"ן כנ"ל, עש"ה. אמנם בנקודים אע"פ שהם רק בחינת מ"ה, מ"מ יצאו שם ג' פרצופים שלמים ע"ב ס"ג מ"ה, כמו בא"ק כולו, שהוא מטעם האור החדש מזווג ע"ב ס"ג, שלא נתבטל מטרם זה, ע"ש. ועד"ז גם באצילות, יצאו ה"פ שלמים, אע"פ שהם רק בחינת ב"ן לבד. והוא מטעם המ"ן, שעלו מאורות ניצוצין וכלים של הנקודים לאחר ביטולם ושבירתם, שהיו כלולים מבחינות ה"פ אלו, כמו שיתבאר לפנינו. ולפיכך נקראים הנקודים והאצילות בשם עולמות כמו א"ק.
והנה הפעולה הראשונה הנ"ל, שהיא ביטול כל ההתפשטות של הרשימות והכלים החדשים ועליתם למעלה בסוד מ"ן, כמ"ש הרב לעיל (תקצ"ט אות ב'), הנה פעולה זו מסובבת מכח הזדככות המסך דנקודים גם מקומת מ"ה, כי אז פסק כל הארת הזווג דע"ב ס"ג, וחזר צמצום הב' למקומו, כנ"ל בהסתכ"פ אות ג' ע"ש. וע"כ כל התפשטות זו דנקודים, שיצאה מכח הארת הזווג דע"ב ס"ג חזרה ונתבטלה. גם נתבאר שם שעלית מ"ן זו, לא היתה לג"ר של הנקודים אלא לראש הס"ג, עש"ה.