תוכן

יא) ואחר שנתבאר בחי' פנימיות של התבונה, נבאר ענין האחורים שלה, הנעשים מן ק"ך צירופים של אלהים, שנתפשטו בה מן הבינה, מבחי' אחורים שלה כנז"ל. ואמנם נתבאר לעיל, כי אלו האחורים של בינה, לא נתגלו בה, רק בארבע תחתונות שבה. ולכן נתחלקו לד' פעמים שלשים. אמנם כאן בתבונה, מתגלים יותר מלמעלה, והוא מספירת הגבורה שבה, לפי שגם הגבורה, יש בה שם אלהי"ם. אבל בחסד שבה, לא התחילו להתגלות, להיותו חסד. באופן: שכאן מתחלקים לחמשה חלקים, כנגד חמשה ספירות, שהם גתנה"י. והנה הם חמשה פעמים כ"ד כ"ד צירופים. והענין הוא. כי כ"ד צירופים מהם הראשונים, מתחילים באות אל"ף. וכ"ד השניים, מתחילים באות ל'. וכ"ד השלישים, באות ה'. וכ"ד הרביעיים, מתחילים באות י’, וכ"ד הה’, מתחילים באות מ'. ונמצא, כי בספירת הגבורה, הם כ"ד צירופים, המתחילים באות א’, ועד"ז בשאר הה' מדרגות. והנה כפי הנז"ל נמצא, כי כל בחי' מאלו הה’, נקרא שם א' של אלהים, לפי שכל הכ"ד צירופים הם מדרגה א’, ונחשבים לשם א' של אלהים, ובה' המדרגות יהיו ה' שמות אלהים.