תוכן

א) ונבאר עתה סוד המיין נוקבין, הנזכר אצלינו תמיד, מה עניינם. ובו יתבאר ענין שבירת הכלים האלו. דע, כי ענין שבירת אלו הכלים הוא, שהאורות חזרו להסתלק מן הכלים, ונתעלו למעלה למקומם, אבל עדיין קצת ניצוצי אור נשארו בתוכם בכלים, ונפלו אלו הכלים למטה, בהיותם נשברים. וכשהגיע זמן התקון שלהם, נברר האוכל מתוך הפסולת ועלה למעלה, ועם כ"ז עדיין נשארו קצת ניצוצי קדושה בהם, ומאלו המאנין תבירין, היה שרש הקליפות. הנקראים סטרא אחרא. והנה ע"י תפלות התחתונים, והמצות שהם מקיימים בעוה"ז, גורמים להתברר אותם הניצוצות שלא הובררו בזמן התקון הנזכר, שהוא בזמן האצילות. עוד יש אופן שני, והוא בעת פטירת הצדיקים התחתונים מן העוה"ז, כי אז עולים נשמותיהם, ועוברות דרך עולם העשיה, ונוטלות ומבררות עמהם קצת ניצוצות הקדושה, אשר בתוך קליפת עולם העשיה, ומעלות אותם עמהם. וכן בעברם דרך עולם היצירה, ובעולם הבריאה, מבררות קצת ניצוצות אשר בתוך הקליפות שבכל עולם מהם, ועולות עד עולם האצילות, ומחזירים האורות ההם למקומם. ואלו האורות שמלקטים ומבררים ומעלים, הם בחי' מיין נוקבין, הנזכר בכל מקום שעולות ממטה למעלה.