תוכן

מח) והנ"ל מכל זה, כי בכל עשר ספירות יש שני בחינות: א' בחי' ג"ר, שהם סוד א"א שבאותו פרצוף, ובהכרח שיש בהם עשר ספירות גמורות. ומתלבשים תוך שבעה תחתונות שבו. ולפעמים השבעה תחתונות של הג' ראשונות הכוללים י"ס הנזכר, הם המתלבשות בשבעה תחתונות ממש של הפרצוף ההם. וז"ש ק"ש מוחין דו' קצוות, ר"ל ז' תחתונות דחו"ב של הפרצוף ההוא. ופעמים נכנסים אף השלשה ראשונות של המוחין בעצמם, ואז נשלם הפרצוף ההוא להתגדל. ויש לו עדיין מוחין שלימים, כי לעולם בחינת שבעה תחתונות נקרא קטנות. ונמצא, כי עד שיכנסו ג' ראשונות, שהם המוחין חו"ב עצמן של הפרצוף ההוא, אז נקרא גדול, דוגמת או"א של כללות האצילות, שהם גדולים תמיד. ואין נקרא קטן, אלא זעיר הכללות האצילות. וכן בפרצוף עצמו דזעיר, כל זמן שאין בזעיר דכללות דאצילות, רק שבעה תחתונות שבו, שהם בחינת זעיר שבזעיר, נקרא קטן. וכאשר יש בו ג' ראשונות, שהם בחינת אבא ואימא דזעיר עצמו, אז נקרא גדול. כי לעולם יהיה כלל זה בידך, שהג' ראשונות אין בהם חסרון, להיותם נקראים קטנים, ולעולם הם שלימים בעשר ספירות שלהם, מצד חכמה דזעיר, תוך עשר ספירות שלימות מצד בינה דזעיר, וכאשר אלו נכנסים תוך זעיר שבזעיר עצמו, שהם שבעה תחתונות שבו, אז נשלם פרצוף זעיר, ונקרא גדול. וכבר ידעת, כי בתי גוואי הם או"א, ונמצא כי כל בחי' חו"ב נקרא פנימיים.