תוכן

מג) ונלע"ד לתרץ, מה שאמר לעיל, ע"מ שאמרנו פה, הוא, כי הכלים הם בחי' חצוניות ופנימיות, שהם הגוף והמוח. ובגוף יש עיבור ויניקה ומוחין, שהם נה"י תחלה, ואחר כך שש קצוות, ואחר כך הראש ג"ר. ואותו הראש נקרא מוחין דחצוניות, והם שלשה בחינות הכלים כנודע. ובנצח הוד יסוד דעיבור, שהם מוחין, יש כלים דקטנות עיבור, והם פנימיות הכלים. ובו"ק יניקה, יש מוחין של יניקה, והם פנימיות ובמוחין דגדלות דחצוניות, שהם ג"ר שלשה חללי גולגלתא, יש בהם מוחין דגדלות, והם פנימיות. והרי יש חצוניות ופנימיות בכלים. והעצמות גם כן יש בו פנימיות וחצוניות, שהם אחור ופנים, כנזכר במקום אחר, שהם הויו"ת, בניקוד ובלי ניקוד. והנה הנשמות באות מן העצמות הפנימי, ומפנימיות הכלים, זה נשמה וזה לבוש שלה. ונמצא, כי המוחין שהם פנימיות הכלים, הם לבושי הנשמות הנזכר במקום אחר. ובזה יצדקו ב' החלוקות, כי המוחין הפנימיים הם כלים, וגם כי הנשמות באות מן העצמות, וגם פנימיות הכלים.