תוכן

לז) גם עיין שיסוד דאבא שבתוך רישא דז"א, הוא דעת פנימי דז"א, ולעיל כתב כי העליון מחברו, נעשה מקיף אליו, כי מוחין דו"ק דגדלות, הם מקיף מוחין פנימיות של קטנות יניקה. ועי"ל, עיבור ויניקה תקנו ששה ראשונות דז"א דמתו, ובגדלות דמוחין נתקנו ג"ר בסוד תוספת, ולכן המוחין מסתלקים ובאים בכל פעם בסדר תוספת, כי הג"ר הם הם המוחין דגדלות, והבן זה היטב. אך נוקביה לא היה בה תחלה רק נקודת הכתר שבה, ואחר כך שאר שט' שבה באים בתוספת בפעם א', צריך עיבור ויניקה ומוחין, ובזעיר לא נעשה בפעם אחד.