תוכן

ד) הנה דע, כי ד' דאחד, ור' דלא תשתחוה לאל אחר, הם אתוון רברבין. והנה שבט אפרים, היו מוחקים העוקץ של אחורי ד' דאחד, ונעשה אחר ח"ו. וכן הר' דאחר הוסיפו לו עוקץ, ונעשה אחד, לא תשתחוה לאל אחד. וזהו סבבוני בכחש אפרים, שהוא שקר גמור, להקיף ולעגול ד' לעשותו ר'. אך בית ישראל לא רצו לשנות האותיות ממש, אלא ששמו הר' דאל אחר בד' דאחד, וד' דאחד בר' דאל אחר, וזהו במרמה, שהוא מרמה ורמאות, להחליף האותיות. ויהודה עוד ר"ד עם אל, שהניח הר' והד' במקומם, זה באל אחר, וזה באחד. ועם קדושים, שהוא ד' דאחד, נאמן, שהניח האחדות במקומו.