תוכן

נח) י"ל, למה מתחלה קונן על נבלת עבדיך, ואח"כ על שפכו דמם, כי להיפך, היה לו תחלה לקונן על שפכו דמם, כי היה קודם, ואח"כ נתנו וכו', כסדר המאורע. אך הענין הוא, כמו שארז"ל, כי איך קראם חסידים, אם היו רשעים, אך הענין הוא, כי כיון שקבלו עונשם, נקראו חסידים. והנה בעת קבלת עונשם, שהיו תחלה בעת שפכו דמם, אין ראוי לקונן עדיין. אך אחר שכבר קבלו עונשם, ונשפך דמם, אז ראוי לקונן עליהם, כי כבר הם קרואים חסידים, שהוא בעונשם הב' הבא עליהן, אחר היותם חסידים, וזהו את נבלת עבדיך. ואח"כ אנו קוננין למפרע על שפכו דמם עתה שכבר קבלו עונש הב' והם חסידים, עתה ראוי לקונן עליהם על שפיכת דמים.