תוכן

ב) כבר נודע, שהשביעית נקרא שבת, כמש"ה ושבתה הארץ. וראוי לדעת למה נקרא שבת, ומה יש בין שבת לשנה השביעית. והענין, כבר ביארנו ענין יום השבת, שהוא ענין בחי' עליית העולמות למעלה, וכ"א עולה ממדרגתו שהיה בימי חול, והוא נהי"מ דעשיה, עולות במקום חג"ת, וחג"ת במקום כח"ב דעשיה. וכח"ב דעשיה, במקום נהי"מ דיצירה, וכן כיוצא בהם, עד המאציל העליון. כי אפילו אריך דאצילות, עולה למעלה, ועולים או"א למקומו כנודע. נמצא כי ביום השבת, יש עלייה לכל העולמות כולם. ואמנם השנה השביעית, נקראת יום השבת, להיות לה דמיון יום השבת, שעולין כל העולמות למעלה ממדרגתם. רק ההפרש, כי ביום השבת עולין כל הנאצלים כולן, אך בשביעית אינו כן, אלא עולין ג' עולמות בי"ע. כיצד: עולין נה"י דעשיה בחג"ת וכו', עד שנמצא שעולין ג"ר דבריאה, במלכות דאצילות. אך ממלכות דאצילות ואילך, אין עלייה כלל, ואין בנו כה להעלותם רק בשבת. ועוד יש הפרש, וממנו יתבאר הפרש הנזכר יותר מבואר, והוא, כי ביום השבת, כל הד"ת נהי"מ שבכל עולם, עולין במקום ג' אמצעות. אך בשביעית אינו כן, אלא עולין נה"י דעשיה במקום חג"ת דעשיה, ומלכות דעשיה במקום נה"י דעשיה נמצא כי המלכות נפרדת מנה"י, ואינה עולה במקום חג"ת, אלא נשארת לבדה במקום נה"י. וכן ע"ז הדרך עולין ג"ר דעשיה במקום מלכות דיצירה, ומלכות דיצירה במקום נה"י דיצירה, ונה"י דיצירה במקום חג"ת, וחג"ת במקום כח"ב, וכח"ב במקום מלכות דבריאה ומלכות דבריאה במקום נה"י וכו'. עד שעולת כח"ב דבריאה במקום מלכות דאצילות, וממנה ולמעלה כולם נשארים במקומם כנזכר.