תוכן

טו) והנה התפשטות הד', סוד בחי' מ' דמלכות שמתפשטת. והי' רמז לנקודת ציון דמלכות סוד קודש הקדשים. וממה שאמרנו שנעשית בסוד יוד, תבין סוד הקידושין שצריך ממון הבעל, והוא שהמוחין שנותן לה, הם בסוד יוד, שיש בה ג' קוצין, והוא י' כלול חו"ג. וכשמקבלת הארה ממנו, היא בסוד הו"ו בתוך ו"ק, והיא באחור, ולזה ד' מכוונות לזווג, והד' גדולה רמז לעומת לאה ברחל, ומוסר לה ד' שלה לזווג, בסוד ד"פ אמת, דאמת ויציב, כמ"ש במ"א. וגם סוד הי' הוא, כי י' דאהיה שמקבלת בו הולד, ולהם רומזים ג"כ, שבהם נסתמים י' הויות בסוד מ"נ, ואמנם מד' זה כשהוא באחור, וכשבאה בפנים ומקבלת ממנו טפת הזווג, נעשה מ"ה, הנקרא מ' סתומה, כמו בינה הסותמת הי' החכמה בגוה. והנה כשהיא באחוריים אין בה רק ציר ודלת א', כנזכר אצלינו בשער הנוקבא בסוד ה"ג, ואך כשבאה בפנים, מקבלת ציר אחד דה"ח, ואז יוצא דלת מתוכה, וסותמות האור, ונעשה ציר לכל דלת. וכנגד כ"ז צריך הבעל לעשות לאצבע שלה, שהיסוד אינה כי אם לצרכה. והוא ראיה שיש קידושין בביאה, והטבעת סוד היסוד דידה, הסותמים האור בגוה. וכשניתוסף בה ע"י יסוד הי' של הציר, והיסוד שלה, נקרא ם סתומה, הרי כאן ים, ואז נקראת ים (משם הרב זללה"ה) יש בנוסח הרי את מקודשת לי, ל"ב אותיות, כנגד ל"ב נתיבות חכמה.