תוכן

ה) ונבאר עתה משארז"ל כי ירושה אין לה הפסק, ומתנה יש לה הפסק. והענין, כי הלא זו"נ בהיותם תחלה בסוד הז' מלכים לא היו רק ז'. פי': כי ז"א היה כלול מו"ק, והנוקבא מנקודה אחת לבד, וזה היה בתחילה, בהיותם בסוד ז' מלכים, וזה היה סבת ביטולם כמבואר אצלינו. ואמנם אח"כ בעת הירושה שהוא התיקון, הנה הז"א הגדיל בבחינת י"ס שלימות, והנוקבא ג"כ פרצוף א' שלם, וכבר בארנו, כי כל אלו הבאים בסוד תוספת, שהם אורות החדשים, הנקראים מתנה כנ"ל, יש להם הפסק, כי ח"ו כשיש פגם, חוזרים ומסתלקים מז"א, אותן מוחין שהם אורות החדשים, וחוזר להיות כבתחלה בסוד ו"ק לבד, כמבואר אצלינו. וכן הענין במלכות, כשיש ח"ו איזה פגם, חוזרת בסוד נקודה אחת כמו שהיתה, וא"כ נמצא, כי המתנה שהם אורות החדשים, יש להם הפסק לחזור ולהסתלק בעת הפגם. אך הירושה שהם אורות ראשונים שהיו בבחינת ו"ק, אין לה הפסק, ואין מסתלק בעת הפגם.