תוכן

ד) וא"ת, הדי אורות אלו החדשים, הם עצמם היורשים, א"כ מי הם היורשים, ומי הם המתנה. דע, כי כבר הודעתיך, כי זה האדם החדש, גם הוא יוצא בסוד אורות וכלים, והנה כלים עצמן הם גופי היורשים עצמן, ואורות נשמות חדשות הניתן להם מחדש, הם סוד מתנה. והנה אח"כ כבר ידעת, איך אפילו אלו האחים המתים הראשונים הם נתקנים כנודע, ואמנם אותם הנצוצים שבתוכן שנפלו עם הכלים, הם עולים בתחלה, וניתנים לאלו היורשים, ומתחברים שם עמהם בסוד העיבור בתוך מעי דאמא כנזכר, אח"כ עולים גם הכלים עצמן של המתים ונתקנו. ואמנם נצוצים אלו, הם סוד הנקרא (נחלה, כי הנחלה הוא סוד) נחלת אבות. פי': שאדם אינו רוצה למכרה, ונשאר תמיד בידו להיות נחלת אבות, כמ"ש ולא אשחית את נחלתי, וכמ"ש בנבות חלילה לי מתתי את נחלת אבותי, ואלו הם סוד הנצוצות הנשאר תוך הכלים בסוד נחלה לעולם, ונשארים שם, ועליהם נאמר ולא תסוב נחלה, ותמיד נקרא על שם אחיו המת. אמנם גופות הכלים שנתקנו ועלו, הם סוד תחיית המתים, אל הגופים השוכבים שוכני עפר, הרי בזה תבין איך כל מה שהיה הוה ויהיה, הכל הוא בסוד הז' מלכים, והוא, כי הלא הם שרש הכל, וכלם נמצאו מהם, וכל יסודי תורה בנויה על ז' מלכים אלו, והמשכיל יראה ויבין.