תוכן

ד) עוד נפרש באופן אחר, כי הנה ב' אותיות מ"ס, הם בגימטריא ק', שהם ההוי"ה דס"ג, עם מלואה ל"ז, שהם ק' כנזכר. והנה בחי' הס"ג, הוא למעלה בו' ספירות כחב"ד ח"ג, ועוד שליש העליון דת"ת עד החזה, הרי ס"ג. כי כל ספירה כלולה מעשר. ולכן ס"ג שהוא עיקר ההוי"ה, היא למעלה, במקום שעומדת התבונה ממש, שהוא עד החזה. אבל משם ולמטה, אינו יוצא רק הארת התבונה, ולא היא עצמה, וזהו בחי' המילוי דס"ג, היוצא למטה, מתוך כללותה תוך הס"ג עצמו, והנה הוא ל"ז, לפי שמתפשט בג' ספירות נה"י, ובשני שלשים תחתונים דת"ת דז"א, הרי ל"ז, כי נודע. שהבינה עד הוד אסתיימא, ולא ירדה עוד למטה.