חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

מכתב כג - אם הרמב"ם למד את חכמת הקבלה

תוכן

יום יו"ד שבט ערב שב"ק פרשת שירה

רב ברכות ושובע שמחות ושפע הצלחות למע"כ ידיד ה' ותורתו מוקיר ומכבד תורה ולומדי' מוה"ר יואל הכהן שליט"א.

בענין הקבלה והרמב"ם, ידוע שבימי הרמב"ם ז"ל עוד לא נתפרסם הזהר ועוד לא למדו החכמה אז בפרהסיא. ויש אומרים שכל ספר מורה נבוכים מיוסד עפ"י חכמת הקבלה. וזה ברור שבסוף ימיו למד חכמה זו. ויש אגרת הרמב"ם שכתב לתלמידיו מירושלים למצרים בזה הלשון "אחרי בואי בארץ הצבי מצאתי זקן שהאיר עיני בדרך הקבלה, ואלו ידעתי אז מה שהשגתי עתה, דברים רבים שכתבתי לא הייתי כותב". גם הביאו לי אגרת הרמב"ם בקבלה מעשית ושמות קדושים והשבעות שכתב הרמב"ם בסוף ימיו, עוד לא עיינתי בהם, ואם הם ידפיסום אשלח לך בע"ה.

גם הספר תלמוד עשר ספירות כרך חמישי אשלח אי"ה בשבוע הבא, ותהלה להשי"ת שגם כרך שישי שיכיל שיעור ט"ו וט"ז כבר נמצא בדפוס ומתחילים לסדר אותו, ובזה נזכה שכל החלקים של תע"ס יצאו לאור העולם.

ואני אומר לך שאפשר לשמוח עם יציאת הספר הזה לאוויר העולם, כיום שניתנה בו התורה מסיני. ואשריך ששם שמים מתקדש על ידך ויש לך חלק גדול בזה. ואין לתאר במילים ענין הזה שספר כזה נמצא מודפס. ויש לך הרבה לשמוח ולתת שבח והודיה להשי"ת שיש לך חלק גדול בזה, ובכל הלמודים שילמדו בני ישראל בספר זה אתה נוטל חלק, עפ"י הכלל ש'תלת מחד נפקי חד בתלת קיימא' (עי' בפתיחה לפירוש הסולם אות נב[1]). וכל מי שגורם משהו אור אל העליון הוא נוטל חלק בו מפני שהוא המשיכו. וזה אין ספק שספר זה יתפשט בע"ה ויקוים בנו ומלאה הארץ דעה את ה' והיה ה' למלך על כל הארץ בב"א.

המצפה לשמוע בשורות טובות הן ברוחניות והן בגשמיות אוהבך לנצח. ובענין ה'... מה שהוא מחמיר יותר מדאי, על זה נאמר (סנהדרין כט, א) "כל המוסיף גורע", ולכן הוא מפחד מחברים וכדומה, כי מי שהוא מפחד מהשי"ת עליו נאמר כי אין מחסור ליראיו. 

יהודה צבי



[1] וזה לשונו: 'והנה נתבאר שבחינה ב' דעלית מ"ן דז"א לישסו"ת, היא ליחד ב' קוין, ימין ושמאל דישסו"ת, שאינם יכולים להאיר זולת ע"י מסך דחירק שבז"א (עי' לעיל אות ל"ט בסוף), שהוא משלים בהם את הקו האמצעי, המכריע ב' הקוין דבינה. וזה נבחן שיוצאים ג' קוין בבינה, הנק' חכמה בינה דעת, על ידי המסך דז"א. ויש כלל, שכל השיעור שהתחתון גורם שיאיר בעליון זוכה בו גם התחתון, ולפיכך כיון שז"א גרם במסך שלו שיצאו ג' קוין, חכמה בינה דעת, בישסו"ת, זוכה גם ז"א בג' קוין חכמה בינה דעת. וז"ש בזהר (בראשית א' אות שס"ג) תלת נפקי מחד, חד בתלת קיימא, ע"ש'.