תוכן

ועתה תבין לשון הזהב של הרב ז״ל, וזה לשונו: "והנה ענין החקירה הזאת, הוא אשר שואלים למה בריאת עולם הזה היה בזמן שהיה, ולא קודם או אחר כך", עכ״ל. פירוש, כי ענין החקירה דמה למעלה ומה למטה ומה לפנים ומה לאחור, שהם בעולם הזה ב׳ חקירות: כי בגבול המקום נוהג מה למעלה מה למטה דהיינו ראש וסוף, ובגבול הזמן נוהג מה לפנים מה לאחור. לכן אומר עליהם, שהם שניהם חקירה אחת ברוחניות, והוא משום שגבול זמן ומקום נמשכים שניהם משורש אחד מאד נעלה, שהוא סוד נקודת הצמצום כנ"ל. וזה אמרו שהיא השאלה למה לא נברא עולם הזה וכו', דהיינו רק בגבול הזמן, והוא להיותם בחינה אחת.
וכבר ידעת שענין זמן בצביונו העליון, הוא מציאות גילוי חסרון המקבל, וענין קדימה ואיחור בצביון הרוחני, הוא ענין קודם במעלה ואיחור במעלה, וא״כ יש בכלל החקירה הזאת ב׳ שאלות: האחת, למה נברא עולם הזה בצורה פחותה המלאה חלאה וזוהמא גדולה כמות שהיא ערוכה לפנינו, והלא ​'מפי העליון לא תצא הרעות והטוב' (איכה ג, לח), כנ״ל שמפועל הטוב נמשך טוב, וזה אמרו, "למה בריאת עולם הזה היה בזמן שהיה", כלומר במציאות הקלקולים שלפנינו, שהוא סוד הזמן דשתא אלפי שני הערוך לעינינו. ושאלה הב׳ היא, על דרך שאיתא בשיר היחוד (ליום השישי) "מכל חפצך לא שכחת ודבר אחד לא חסרת לא החסרת ולא העדפת", עיין שם. ועל כן יש לחקור גם כן על מדתו של השפלות, למה לא העדיף ולמה לא החסיר. וזה אמרו, "ולא קודם ולא אחר כך", דהיינו קודם במעלה או שפל במעלה.
וזהו דקא מסיים, "ולכן צריך שתדע את אשר נבאר בחיבורינו", רצונו לומר, אשר בדבר הזה יצא לחדש עם חיבורו זה, אשר לא תמצא בחיבורים של המקובלים הראשונים שקדמו לו, להיותו הראשון שגילה החכמה העליונה, על דרך קודם ונמשך בחיוב המוחלט מראשית עד אחרית, באופן שב׳ השאלות החמורות הנ״ל מתבארים על ידו בכל צרכם, דהיינו מצב עולם הזה כמות שהוא: איך יצא בחיוב על דרך קודם ונמשך עילה ועלול, עד לאותה צורה שבעולם הזה. גם באופן המדוקדק, שלא העדיף ולא החסיר. וזהו שמתגדר בהקדמתו ז״ל, להשמיענו ההפלאה המצוינה שיש לנו לדרוש ולהבין מחיבורו זה, וזהו אמרו "ולכן צריך שתדע וכו'".
שאין בו שום תפיסא וכו׳ ולא היה בו זמן התחלה וראשית וכו׳ ואין בו ראש וסוף כלל: כלומר, שהבחן עולם שנה נפש אין נוהג בא״ס ב״ה. 'אין בו שום תפיסא', הוא סוד 'נפש'. 'ולא היה בו התחלה וראשית', הוא סוד 'שנה', דהיינו גבול הזמן. 'ואין בו ראש וסוף כלל', הוא סוד 'עולם' דהיינו גבול המקום. וטעם דברים מבואר כל צרכו בפנים מסבירות בענף הראשון בכל ההמשך, ומשם תבין דברים אלו היטב.
***