זהר

שכט) תא חזי, תרין נשין אינון דאשתכחו בעלמא, ואמרי תושבחתא דקב״ה, דכל גוברין דעלמא לא יימרון הכי. ומאן אינון. דבורה. וחנה. חנה אמרה, אין קדוש כיי׳ כי אין בלתך וכלהו קראי. דהיא פתחת פתחא דמהימנותא לעלמא, כגון מקים מעפר דל מאשפות ירים אביון, הא פתחא דמהימנותא. להושיבי עם נדיבים, הא מהימנותא דלעילא, באתר דאבהן שריין. מאן נדיבים. אלין אבהן, כדכתיב נדיבי עמים נאספו.

פירוש הסולם

שכט) תא חזי תריץ וכו׳: בוא וראה, שתי נשים היו נמצאות בעולם, ואמרו שבחו של הקב״ה, שכל הגברים שבעולם לא יאמרו כך. ומי הם. הם דבורה וחנה. חנה אמרה, אין קדוש כה׳ כי אין בלתך וכל הכתובים להלאה, שהיא פתחה את פתח האמונה בעולם, כגון, מקים מעפר דל מאשפות ירים אביון, שזה פתח האמונה, שהיא המלכות, שבעת שהדור חייב היא נקראת דל ואביון. וכששבים בתשובה נאמר עליה מקים מעפר דל וגו'. להושיבי עם נדיבים, זו האמונה של מעלה, דהיינו המלכות שעולה למעלה מחזה דז״א, במקום שהאבות שורים, שהם חג״ת דז״א. כי מי הם נדיבים, אלו הם האבות. שכתוב, נדיבי עמים נאספו עם אלקי אברהם. הרי שמצד האבות נקראים נדיבים.